רק 8% מבתי הספר החרדיים עומדים בדרישות הוראה

תשובה שהגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לבג״ץ ביום שישי האחרון, במסגרת עתירה של עמותת חדו״ש נגד תקצוב מוסדות החינוך החרדיים, חושפת ליקויים חמורים באופן הפיקוח של המדינה על לימודי הליבה ברשתות החינוך החרדיות. על פי הנתונים שהוצגו, המדינה מעבירה מיליארדי שקלים לרשתות ובתי ספר חרדיים בכפוף להתחייבות ללמד לימודי ליבה, אף שרבים מהמוסדות כלל אינם ערוכים ללמד את המקצועות הללו בפועל.

מהנתונים עולה כי רק 8% מהמוסדות בשתי הרשתות המרכזיות עומדים בדרישות ההכשרה שנקבעו בחוזרי מנכ״ל משרד החינוך. בתחומי הדעת המרכזיים – אנגלית, מתמטיקה ומדעים – נמצא כי לרוב המכריע של המוסדות אין אף מורה אחד המוכשר ללמד את המקצוע בכיתות ז׳-ח׳, זאת על אף שהם מדווחים כמלמדים את תוכנית היסוד במלואה.

הפערים לפי מקצוע

בתחום המדעים נמצא הפער החמור ביותר: מתוך 521 מוסדות השייכים לרשתות החינוך החרדיות, ב-458 מוסדות, כ-87% מהכלל, אין ולו מורה אחד מוכשר ללמד מדעים המשובץ לשכבות ז׳-ח׳. בתחום המתמטיקה המצב דומה, כאשר ב-413 מוסדות מתוך 521, כ-79%, אין מורה מוכשר ללמד את המקצוע לאותן שכבות גיל.

בלימודי האנגלית נמצא כי ב-396 מוסדות, כ-76% מכלל המוסדות, אין אפילו מורה אחד מוכשר המשובץ לכיתות ז׳-ח׳. כמו כן, מתוך כלל 521 המוסדות, ב-225 מהם, כ-43%, אין ולו מורה אחד המוכשר ללמד אנגלית בכלל שכבות הגיל. בנוסף, נמצאו ב-2024 מוסדות חרדיים ללא ולו מורה מוכשר אחד למקצוע ליבה כלשהו, כאשר 35 מהם דווחו בכל זאת על ידי משרד החינוך כמלמדים את תוכנית היסוד באופן מלא.

עמדת היועמ״שית: אין תוכנית ליבה ללא מורים מוכשרים

בחוות הדעת שהגישה היועמ״שית נכתב כי מרכיב יסודי בחובה ללמד לימודי ליבה, המורכב מהשכלה והכשרה מתאימה של המורים, נותר מחוץ למנגנוני הפיקוח והאכיפה, על אף שהוא מעוגן באותו ההסדר הנורמטיבי. לדבריה, לא ברור כיצד ניתן לומר שהשעה נלמדת בפועל במקום שבו המורה שאמור ללמד אותה אינו מוכשר לכך. עוד נכתב כי חוזרי המנכ״ל יוצרים זיקה בין החובה ללמד את תחומי הדעת לבין החובה שההוראה תבוצע על ידי מורים בעלי הכשרה מתאימה, ולכן מוסד שאין בו מורים מוכשרים למקצועות הליבה אינו יכול להיחשב כעומד במלוא החובה.

לאור הממצאים, קבעה המדינה כי המשך התקצוב לרשתות מכוח עקרון ״כלל ילדי ישראל״ יותנה בעמידה בחובות יסוד, ובהן לימודי ליבה מלאים כפי שנקבעו בתוכנית היסוד של החינוך הרשמי, העסקת צוותי הוראה מוכשרים, השתתפות במערכי מדידה והערכה, שיתוף פעולה עם מנגנוני הפיקוח והאכיפה ועמידה בחובות הדיווח. לפי עמדת המדינה, הדרישות יחולו כבר בשנת הלימודים הנוכחית.

הרקע המשפטי והתגובות הפוליטיות

התשובה הוגשה במסגרת עתירת תנועת חדו״ש נגד העברת כספי תוכניות אופק חדש וגפ״ן לרשתות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני, תוספת קואליציונית של כמיליארד שקל בשנה שהממשלה ביקשה להעביר לרשתות אף שאינן מלמדות לימודי ליבה מלאים. בית המשפט כבר הוציא צו ביניים המקפיא את העברת הכספים עד להכרעה בעתירה.

ח״כ ולדימיר בליאק, מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, אמר בתגובה לנתונים כי מדובר ב״מערכת רקובה, מושחתת מן היסוד שמספקת דיווחים כוזבים, מקבלת תקציבים בניגוד לחוק וגוזלת מהתלמידים את האפשרות לקבל חינוך ראוי״. לדבריו, הפתרון אינו בחיפוש פשרות נוספות אלא בפירוק האוטונומיה החרדית וחיזוק החינוך הממלכתי. מנגד, יו״ר דגל התורה ח״כ משה גפני תקף את היועמ״שית ושאל ״מי שם את בהרב מיארה להחליט בכל דבר במדינה על פי האג׳נדה שלה״, והוסיף כי אם היא מבקשת לקבוע לילדי החינוך החרדי מה ללמוד, הוא דורש שכלל ילדי ישראל ילמדו תרי״ג מצוות, תורה, נביאים, כתובים וגמרא, ומי שלא ילמד זאת לא יקבל תקצוב.