סמוטריץ' עיכב שיפוי לבנקים תמורת בנייה בהתנחלויות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עשה שימוש שיטתי, לאורך תקופה ממושכת, במנגנון כתבי השיפוי לבנקים הישראליים המשמשים כמסלקה לבנקאות הפלסטינית, כדי להפעיל לחץ כלכלי על הרשות הפלסטינית ובה בעת להשיג ויתורים מדיניים בזירה הבינלאומית לטובת הרחבת ההתיישבות ביהודה ושומרון. כך עולה מפרטים שנחשפים על ישיבות קבינט ודיונים פנימיים שהתקיימו בחודשים האחרונים.

בין ישראל לרשות הפלסטינית מתקיים סחר של יותר מ-20 מיליארד שקל, מקור מהותי להתקיימותה הכלכלית של הרש״פ. שני בנקים ישראליים, דיסקונט והפועלים, משמשים כקורספונדנטים – כלומר ספקי הסליקה והעברת הכסף – בין הבנקים הפלסטיניים לכלכלה הישראלית. כדי להגן על הבנקים הללו מפני תביעות במקרה שיתברר כי בנק פלסטיני החזיק חשבונות של ארגוני טרור, המדינה נהגה להנפיק להם ״כתבי שיפוי״ שמבטיחים פיצוי במקרה של נזק.

מהחתמה אוטומטית לכלי מיקוח

עם כניסתו לתפקיד קיבל סמוטריץ' את מנגנון כתבי השיפוי כפי שהיה, וחתם עליו כמקובל. עם הזמן הבין כי בידיו נמצא כוח בעל משקל רב, גדול אף מזה שקיבל במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, לנצל לצורך הפעלת לחץ כלכלי על הרשות הפלסטינית. הטענה ששימשה אותו הייתה שהבנקים הפלסטיניים מעולם לא מימשו במלואם את התחייבויותיהם בתחום המלחמה בטרור ובהלבנת הון.

מאותו שלב החל סמוטריץ' לחתום על הארכות קצרות בהרבה מהמקובל, לעיתים לשלושה חודשים בלבד, תוך שהוא מוביל במקביל מהלך של חשיפת קשרי טרור נטענים של הבנקאות הפלסטינית. הצעד עורר עצבנות בבנקים הישראליים, שחששו למצוא את עצמם נתבעים בתביעות אזרחיות בהיקף מיליארדים על ידי אזרחים אמריקאים שנפגעו מפעולות טרור שמומנו, לפי הטענה, מחשבונות בבנק פלסטין.

אזהרת השב״כ בקבינט

לפני כשבעה שבועות התכנס הקבינט לדון סוגיה שהוצגה כטכנית, אך נשאה השלכות מהותיות: עתיד מנגנוני הסליקה של הבנקים הפלסטיניים. ראש השב״כ דוד זיני ואנשיו הציגו לשרים חוות דעת מקצועית לפיה אם לא יונפקו כתבי שיפוי והסליקה תיפסק, יגברו סיכויי קריסתה של הרשות הפלסטינית. הם הוסיפו כי במקרה כזה תשלומים לעובדים פלסטינים ולסוחרים יבוצעו במזומן ובמטבע חוץ, מה שיקשה על מערכת הביטחון לעקוב אחר תנועות הכספים.

הקבינט, ובכלל זה שר האוצר עצמו, החליט להנפיק לבנקים הישראליים כתבי שיפוי עד סוף שנת 2026, בתנאי שימשיכו לפעול מול הרשות הפלסטינית. השר היחיד שהצביע נגד ההחלטה היה השר איתמר בן גביר. לדבריו, כפי שנאמר לסמוטריץ' בישיבת הקבינט, ״הרש״פ זה דם יהודי שנשפך, מכרת את העקרונות שלך תמורת בניית כמה בתים״.

ויתורים תמורת לחץ

סמוטריץ' חסם גם צינור חמצן חלופי שהמדינה כבר הקימה – חברה ממשלתית שהייתה אמורה לשמש כמסלקה עצמאית מול הפלסטינים. לפי גורמים המקורבים לשר, גם פקידי משרד האוצר לא היו מוכנים לכהן כדירקטורים בחברה זו, מחשש לתביעות אישיות נגדם ברחבי העולם.

תוך כדי המשחק סביב כתבי השיפוי, קיבל סמוטריץ' ביקורים מגורמים אירופיים, אמריקניים ובינלאומיים, ובהם כאלה שהחרימו אותו בעבר בפומבי. את הכלי הפיננסי הוא ניצל, בעיקר מול וושינגטון, כדי להשיג ויתורים בנושא הרחבת ההתנחלויות, הקמת יישובים חדשים והעלמת עין מחוות חקלאיות ביהודה ושומרון. בשלב מסוים החליטו דיסקונט והפועלים עצמם לסגת מהמנגנון, מתוך הערכה שהסיכון המשפטי אינו שווה את התמורה, מהלך שהותיר את הלחץ על הרשות הפלסטינית ללא מעורבות ישירה של שר האוצר.

סוגיה שתוסיף לחזור לשולחן הממשלה

בימים האחרונים הצליחו גורמים במערכת הביטחון לשכנע לפחות אחד מהבנקים הישראליים לחזור לשמש כמנגנון סליקה, אך הסוגיה כולה צפויה לחזור ולעלות בממשלה. במקביל, בנקאים פלסטינים צפויים למצוא עצמם תחת סנקציות וחקירות בעולם בנוגע לחשד למימון טרור.

בצה״ל ובגורמי ביטחון מזהירים כי הרשות הפלסטינית, על אף חולשתה והשחיתות המיוחסת לה, מהווה אינטרס ישראלי מובהק, שכן קריסתה תחייב את ישראל לשאת מחדש בעול כיבוש מלא של כשני מיליון פלסטינים, לרבות פינוי אשפה, מימון מוסדות חינוך וניהול אזרחי בערים כמו חברון ושכם.