מל״ל אישר, נתניהו הכחיש: בלגן סביב מעבר ארז

פרשת מעבר ארז חושפת פער עמוק בין מערכת הביטחון לדרג המדיני בישראל. בשבועות האחרונים נערכו פיקוד הדרום ורשות המעברים להפעלה מחודשת של המעבר, כולל בדיקת צירי תנועה למשאיות והיערכות כוחות לאבטחת האזור. במקביל הציגה נציגת ישראל באו״ם תאריך יעד קונקרטי לפתיחתו – ואילו לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו טוענת כעת כי מעולם לא התקבלה החלטה כזו.

הפער בין ההיערכות בשטח להכחשה הפוליטית מציב את ישראל במבוכה מול הזירה הבינלאומית, בדיוק כאשר הממשל האמריקני בראשות דונלד טראמפ לוחץ להראות התקדמות מוחשית בתוכנית ליום שאחרי המלחמה בעזה. בירושלים, לעומת זאת, נשמעת עמדה הפוכה: אין מקום ל״מתנות״ נוספות לחמאס כל עוד הארגון לא מתפרק מנשקו.

מהכנות תשתית להכחשה גורפת

לפי המידע שנחשף, פיקוד הדרום ורשות המעברים עסקו בפועל בהכנות תשתית בצירים שדרכם אמורות היו לנוע משאיות סחורות, ובבחינת פריסת הכוחות שיידרשו לאבטחת התנועה באזור. גם בצד הישראלי של המעבר הותקנו תשתיות לקראת חידוש אפשרי של הפעילות, ובכלל זה מכשיר שיקוף מתקדם שנתרם על ידי ממשלת גרמניה ונועד לשפר את יכולות הבידוק הביטחוני של הסחורות.

בלשכת ראש הממשלה, לעומת זאת, נמסר כי לא התקבלה כל החלטה, וגורמים מדיניים בסביבת נתניהו הרחיקו לכת וטענו כי מי שמדווח על החלטה כזו אינו דובר אמת. אולם כאשר הוצגו בפניהם תדרוכים וניירות ביטחוניים שבהם נכתב במפורש כי המל״ל, בראשות שמואל בן עזרא, אישר את פתיחת המעבר, השיבו הגורמים כי מדובר ב״עבודת מטה״ ובדיונים על ״דברים אחרים״ – בהם הקלות תנועה לתושבי עוטף עזה בכביש 232, שימוש עתידי במתחם וקידום יחסים מול גרמניה, ולא העברת סחורות בפועל.

הצהרה באו״ם מול הכחשה בירושלים

הפער בין הגרסאות מקבל משנה תוקף לנוכח הצהרה רשמית של סגנית שגריר ישראל באו״ם, נועה פורמן, שאמרה בדיון במועצת הביטחון כי היעד לפתיחת מעבר ארז הוא ה-1 בספטמבר. מדובר בהצהרה מפורשת וקונקרטית בזירה הדיפלומטית, שאינה מתיישבת עם הטענה כי כלל לא התקבלה החלטה.

גורם בלשכת נתניהו הבהיר כי החלטות מהותיות כמו פתיחת ארז לסחורות חייבות להתקבל על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון בלבד, ואלה מעולם לא אישרו הכנסת סחורות לרצועה. אך במערכת הביטחון מגיבים לכך בספקנות, בטענה שהנחת העבודה של כל הגורמים המעורבים הייתה שהמעבר אכן ייפתח, וכי ההיערכות בשטח לא נראית כמו תרגיל תיאורטי.

לחץ אמריקני מול ביקורת של מועצת השלום

הממשל האמריקני, כך עולה מהדיווח, רואה בפתיחת מעבר ארז צעד פשוט יחסית לביצוע אך בעל משמעות סמלית גדולה – הוכחה לכך שתוכניתו של טראמפ ליום שאחרי בעזה אכן מתקדמת חרף הקשיים. מבחינת האמריקנים, גם צעדים קטנים כמו פתיחת מעבר או הקלות בתנועת סחורות חשובים לשימור המומנטום המדיני.

ביקורת חריפה במיוחד השמיע השבוע ניקולאי מלאדנוב, מנכ״ל מועצת השלום, במועצת הביטחון, כשטען למעשה כי ישראל אינה פועלת לשינוי המציאות שהובילה לטבח ה-7 באוקטובר אלא משמרת אותה. גורמים במועצת השלום הרחיקו לכת וטענו כי המדיניות הישראלית בפועל משאירה את חמאס בשלטון, תוך הצגת פעולות טקטיות והצהרות על פירוקו בלבד, בלי מהלך שמייצר שינוי עמוק ברצועה.

מי מוביל בפועל את המדיניות בעזה

בירושלים דוחים את הביקורת ומצביעים על כך שהמודיעין הישראלי ממשיך לזהות אצל חמאס שימור מנגנונים צבאיים ואזרחיים, גיוס פעילים וניסיונות לשקם את כוחו. מנקודת המבט הישראלית, אי אפשר לנתק את הדרישה האמריקנית להתקדמות מהשאלה אם חמאס בכלל עומד בהתחייבויותיו לפירוק נשק.

החשש המרכזי בירושלים הוא שהקלות כמו פתיחת מעברים, ללא פירוז אמיתי של חמאס, יתפרשו כנורמליזציה ובפועל יחזקו את הארגון במקום להחליש אותו. כך נוצר עימות עמדות ברור: הצד האמריקני מבקש מישראל להתקדם כדי לייצר לחץ על חמאס, ואילו הצד הישראלי דורש להוכיח פירוק ממשי לפני מתן כל הישג לארגון. מעל לכל אלה מרחפת גם עונת הבחירות בישראל, שהופכת כל צעד הנוגע לעזה לרגיש במיוחד מבחינה פוליטית.