רוטמן וקריב מתעמתים על מערכת המשפט וההתיישבות

לקראת בחירות 2026 התארחו בפינת "זירת הבחירות" חבר הכנסת שמחה רוטמן מהציונות הדתית, יושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט, וחבר הכנסת גלעד קריב מהדמוקרטים, לדיון חריף שנגע במערכת המשפט, בפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון ובמפה הפוליטית המסתמנת לקראת הבחירות. השניים, שמייצגים שני קצוות מנוגדים במפה הפוליטית, התעמתו על כמעט כל נושא שעלה לדיון.

רוטמן, שנתפס כמוציא לפועל של הרפורמה המשפטית והוביל בקדנציה הנוכחית שורת חוקים שנויים במחלוקת, ובהם החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה וחוק מח"ש, הגיע למקום השני בפריימריז של הציונות הדתית. קריב, ששימש בכנסת הקודמת כיושב ראש ועדת החוקה ועמד בקדנציה הנוכחית בראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, גרף למעלה מ-83 אלף קולות מהמתפקדים והגיע למקום השלישי במפלגתו.

מריבות בגוש ושאלת השותפים

בהתייחסות לשחקנים חדשים המתכוונים להתמודד בבחירות, ובהם עופר וינטר ויוצא הליכוד גלעד ארדן, אמר רוטמן כי "פיצול קולות הוא לא טוב ודבר לא נכון", והביע תקווה שהעניין יוסדר עד יום סגירת הרשימות. לדבריו, "המפלגה היחידה שבאמת עמדה בהתחייבויות שלה לבוחרים בצורה יוצאת מן הכלל היא מפלגת הציונות הדתית".

קריב הגיב כי העובדה שהציונות הדתית לא עוברת את אחוז החסימה בסקרים "אומרת משהו על המעמד שלהם בתוך הציבור שלהם". באשר לגוש שלו טען כי הקמת הדמוקרטים כאיחוד של מרצ והעבודה מלמדת על הפנמת לקחי הבחירות הקודמות, וכי "אין ירי אמיתי בתוך הנגמ"ש". לדבריו, קיים תיאום בין הדמוקרטים לישראל ביתנו ובין מנהיגי הגוש כולו, שנע "בצורה מתואמת אל עבר המשימה המרכזית להחליף את ממשלת הטבח וההפקרה".

רוטמן אתגר את קריב בשאלה אם יושב ראש רע"מ מנסור עבאס נחשב חלק מגוש האופוזיציה. קריב השיב כי "עבאס הוא שותף לגיטימי", והוסיף כי "לפסול מפלגה רק כי היא ערבית – זו גזענות כהניסטית". במקביל תקף את איתמר בן גביר וטען כי "כהניסט עבריין זה הרבה יותר גרוע כשותף מאשר כל אדם אחר שמחויב לחוק הישראלי".

ויכוח על ההתיישבות ופיגועים ביהודה ושומרון

בדיון על המדיניות ביהודה ושומרון טען רוטמן כי בפועל חלה ירידה במספר הפיגועים, וקישר זאת ישירות להרחבת ההתיישבות באזור. "קו ישר מחבר בין המהפכה של החוות שהובלנו בממשלה הזאת ובין המהפכה של 106 יישובים חדשים – למיטב זיכרוני כבר הפסקתי לספור – לביטחון", אמר, והוסיף כי הדבר נעשה "יחד עם העבודה המאוד מסורה של חיילי צה"ל ואלוף הפיקוד".

קריב דחה את הטענה וקבע כי הירידה בפיגועים היא תוצאה של פעילות צה"ל בלבד, לא של ההתיישבות. לדבריו, "התושבים בקו התפר, בערבה, בעוטף ובגבול הצפון מופקרים היום עוד פעם, מכיוון שצה"ל נאלץ להזרים 70 אחוז מכוח הבט"ש שלו כדי לשמור על התנחלויות ומאחזים לא חוקיים". קריב הזהיר כי המהלך עלול להוביל לפיצוץ ואף לאינתיפאדה שלישית, וטען כי "כשהרשות הפלסטינית תקרוס, היחידים שישמחו הם סמוטריץ', סטרוק, החמאס והג'יהאד האיסלאמי".

רוטמן השיב כי החוות בשטח הוקמו בברכתו של אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט. קריב הפציר ברוטמן שיגנה את המצור שהטילו מתנחלים על קוסרה, ורוטמן ענה כי הוא "מגנה את כל מי שפועל בניגוד לחוק", אך ציין כי בעבר נאלצו להקים מאחזים באופן לא חוקי "בגלל שהמערכת המשפטית, הצבאית והמדינית נלחמו בהתיישבות", ולדבריו "בקדנציה האחרונה המערכת לא נלחמת בהתיישבות".

בג"ץ, היועץ המשפטי וה-D-9

רוטמן נשאל מדוע כשמדובר בהחלטות התואמות את עמדת הממשלה, כמו דחיית העתירות נגד מינוי דוד זיני לראש השב"כ, בג"ץ זוכה ל"חיבוק" מהקואליציה. הוא השיב כי "מערכת המשפט לא בסדר כשהיא מתעסקת בדברים שהיא לא צריכה להתעסק בהם, והיא בסדר גמור כשהיא מתעסקת בדברים שצריך להתעסק בהם". רוטמן הבהיר כי אינו רואה לנגד עיניו מטרה של "ליטוף" בית המשפט העליון: "תרבות הליטופים לא כל כך קיימת במדינת ישראל".

הוא הוסיף כי לדעתו "בג"ץ הקפיא עשרות חוקים והחלטות שבכלל עוד לא התקיים בהם דיון", ותהה מול קריב "מה דמוקרטי ומה לא דמוקרטי" במצב שבו שופט יחיד מבטל חקיקה שעברה בכנסת ברוב. קריב מנגד כינה את פעולות הממשלה בתחום "מסע נקמה" נגד מערכת המשפט, וטען כי בעוד שיש מה להסדיר ולתקן ברשות השופטת, בארבע השנים האחרונות הקואליציה "לא באה לעשות דברים בהסכמה – היא עלתה ודהרה עם D-9". לדבריו, יש להסדיר בהסכמה רחבה את מעמד היועץ המשפטי לממשלה, את היחסים בין הרשויות ואת חוק יסוד החקיקה.