בפרק חדש ומרגש של חושך ואור, בנצי ברופמן מארח את דינה וחנוך יוקב, סבו וסבתו של עומר גינזבורג ז״ל, לוחם צנחנים מקריית טבעון שנפל בעזה ב־11 באוגוסט 2024.
פרק חדש בסדרת "חושך ואור" מארח את דינה וחנוך יוקב, סבו וסבתו של עומר גינזבורג ז"ל, לוחם צנחנים מקריית טבעון שנפל בעזה ב-11 באוגוסט 2024. בשיחה כנה וכואבת הם משחזרים את דמותו של עומר, נכדם הבכור, דרך זיכרונות יומיומיים: הביקורים אצל סבתא, האהבה לפסטה ומילקי, אהבת הספורט והטיולים, וחיוכו שריגש את כל מי שהכיר אותו. מהשיחה עולה גם המשפט שליווה אותו וממשיך ללוות את משפחתו - "למה לשנוא אם אפשר לאהוב".
הסבים מספרים על תהליך הגיוס שלו, החששות שליוו אותם מרגע שהתגייס ליחידה קרבית, התקופה שלאחר פרוץ המלחמה, והרגע הקשה שבו נודע להם על נפילתו. הם חוזרים אל ליל הבשורה, אל תחושת חוסר הוודאות, ואל הדרך שבה המשפחה התכנסה סביב האובדן. לצד הזיכרון האישי, השיחה נוגעת בכאב הייחודי של סבים וסבתות שכולים, שלעיתים חשים מחוץ למעגל התמיכה המקובל, ובחשיבות של מסגרות תמיכה ייעודיות שמצאו עבורם מענה.
הפרק נוגע גם בהמשך החיים לאחר האובדן: יחסי המשפחה, האחים של עומר וההתמודדות של אחיו עם גיוסו שלו, מיזמי ההנצחה שנעשו לזכרו בקריית טבעון ובבית ספרו, והדרך שבה בני המשפחה ממשיכים לשאת את זכרו איתם בחיי היומיום. זוהי שיחה על שכול, זיכרון ואהבה, ועל הניסיון למצוא רגעי אור גם כשהלב שבור.
