נתניהו: איראן ניסתה לרצוח את בני

ראש הממשלה בנימין נתניהו חשף אמש כי איראן ניסתה לחסל את אחד מבניו, בשידור חי שנערך בצל הביקורת הציבורית על אבטחתו של יו״ר ישר! גדי איזנקוט. מדובר במידע שהיה אסור בפרסום במשך חודשים ארוכים, ולא ברור אם נתניהו התייעץ עם גורמי הביטחון לפני שחשף אותו בשידור.

״יש דבר שהוא בלתי ייאמן, איראן טירגטה את אחד מבניי, ניסתה לרצוח את אחד מבניי. ולכן האבטחה הזו היא לא מותרות, בלעדי זה יצליחו. צריכים להתאפק גם במהלך מערכת בחירות״, אמר נתניהו.

אבטחה לכל החיים למשפחת נתניהו

ועדת השרים לענייני שב״כ אישרה ב-16 ביולי הענקת אבטחה לנתניהו לכל חייו. גם רעייתו שרה תאובטח לכל אורך חיי בעלה, ובני המשפחה יאובטחו, גם אם ראש הממשלה יסיים את תפקידו, למשך חמש שנים נוספות. מכיוון שהאבטחה אושרה עד סוף 2026, בפועל מדובר בשירות שיוענק להם עד שלהי 2031.

לפי מקורות שונים, גורמי הביטחון, ובהם שב״כ והמוסד, קבעו כי נתניהו ומשפחתו נמצאים ברמת איום גבוהה לכל חייהם, בשל רצון של אויבי ישראל לנקום את הפעולות והחיסולים שבוצעו במהלך המלחמה.

אזהרה שנחשפה בעבר בחלקים

זו אינה הפעם הראשונה שהמידע מתגלגל לפומבי. בעבר אמר יו״ר הוועדה המייעצת לאבטחת אישים, אלוף משנה במילואים רונן חיים כהן, כי סוכל ניסיון חיסול של ״אחד מבני משפחת נתניהו״, אך גם אז המידע נאסר בפרסום. בריאיון בעבר אמר כהן כי ״אנחנו בעוד אירוע שאנו לא יכולים לחשוף, הדבר הזה לא משהו חריג״.

כהן התייחס גם להמלצת הוועדה לספק אבטחה לשרה נתניהו ולילדיה לכל אורך חיי ראש הממשלה. ״לא היה כמלחמת התקומה מבחינת חיסולי מנהיגים על משפחותיהם. המלחמה הזו חצתה ושברה את כל מה שהיה עד אותו רגע, בעיקר באיראן, אבל גם בלבנון ומקומות אחרים״, אמר. לדבריו, ״היקף המשפחות של הבכירים שחוסלו בקרב ההנהגות המדינית והביטחונית הוא חריג. ברגע שיש רצון לנקמה, גם נגד רעיית ראש הממשלה והילדים, חייבים לאבטח״.

בנוגע לביקורת שנמתחה על ההחלטה אמר כהן כי ״הם לא סמלי שלטון והתפקיד של גופי אבטחה זה לעסוק בסמלי שלטון, אבל כאן לקחנו החלטה חריגה״. לדבריו, אין מדובר בהחלטה פרסונלית, אלא ״כל ראשי ממשלות ישראל בעבר על משפחותיהם ייבחנו אחד אחד ויקבלו אבטחה לפי רמת האיום״. הוא ציין כי ״בגלל שנתניהו הוביל את המלחמה, אין ספק שהוא ברמת האיום הגבוהה ביותר. כבר הגיע כטב״ם ופגע בחדר השינה של הזוג נתניהו בקיסריה״. לדבריו, ההחלטה על ההמלצה למתן אבטחה התקבלה פה אחד, בתמימות דעים בין שב״כ, המוסד והמשטרה, כשהמחלוקת היחידה נגעה למשך הזמן שבו יימשך השירות, ולא לעצם הצורך בו.

הפולמוס סביב אבטחת איזנקוט

חשיפת הפרט מגיעה בעיתוי שבו מתעורר דיון ציבורי נרחב על אבטחתו של איזנקוט, שמסתמן בסקרים כמתחרה הבולט של נתניהו על ראשות הממשלה בבחירות הקרובות. בחודש שעבר נחשף כי במטה הבחירות של איזנקוט הוחלט לאבטח אותו באופן פרטי באירועים רבי-משתתפים ובסיורים בשטח, נוכח החלטת שב״כ שלא להצמיד לו אבטחה מטעם היחידה לאבטחת אישים.

רבים, בהם ראשי הממשלה לשעבר יאיר לפיד ונפתלי בנט, תהו מדוע איזנקוט לא זכאי לאבטחה, בעת שבנו של ראש הממשלה יאיר נתניהו כן מאובטח. לפיד אמר כי ״זו שערורייה. יאיר נתניהו מאובטח על מלא במיאמי, אבל גדי איזנקוט, רמטכ״ל לשעבר, לא מאובטח, ברור שצריך לאבטח אותו. אם יקרה משהו לאיזנקוט זה יהיה על ראשם״.

ראש המטה של איזנקוט, רון ברקאי, שיגר מכתב בנושא לראש השב״כ דוד זיני ולראש היחידה לאבטחת אישים, בהמשך לפנייה קודמת מ-20 ביולי. במכתב נטען כי למרות האחריות המוטלת על שב״כ לאבטחת אישים ברמה הלאומית, השירות לא השיב באופן ענייני לבקשה להציב לרמטכ״ל לשעבר אבטחה אישית.

יו״ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, התייחס לנושא ואמר כי מטעמו של זיני נמסר שאין סיבה לאבטח את איזנקוט. ״ראש השירות קיים סדרת התייעצויות עם גורמי מקצוע, בהם גם השופט סולברג. שב״כ וועדת הבחירות המרכזית עובדים בתיאום ושיתוף פעולה מלא, והודעת ועדת הבחירות המרכזית בנושא נכונה ומשקפת נאמנה את הדברים״, נמסר. זיני עצמו אישר את הדברים כמה שעות לאחר מכן ומסר כי ״ההחלטה על אי-אבטחתו התקבלה על ידי ראש השב״כ, והוא הנושא באחריות הבלעדית לעניין זה״.