ראש המוסד לשעבר: טיילנו בפורדו לפני התקיפה

ראש המוסד לשעבר יוסי כהן חשף בוועידת הגליל פרטים על ההיכרות הישראלית העמוקה עם מתקן הגרעין האיראני בפורדו, ואמר כי גורמים ישראלים סיירו במתקן פעמים רבות כדי להבין לעומק את מבנהו ואופן פעולתו. לדבריו, התקיפה האמריקנית באתר היא בבחינת התגשמות חלומותיו.

כהן התייחס גם לרמת העשרת האורניום שאליה הגיעה איראן, וקבע כי למרות שהמדינה הגיעה להעשרה של 60 אחוזים, מדובר עדיין ברמה רחוקה מזו הנדרשת לייצור פצצת גרעין. דבריו ניתנו על רקע דיווחים על תקיפות שביצעו ארצות הברית וישראל במתקני הגרעין האיראניים בחודשים האחרונים.

מתקן חצוב בהר שתוכנן לשרוד תקיפה

מתקן פורדו נבנה כמערכת תת־קרקעית רב־שכבתית שנחצבה ישירות בסלע ההר, במטרה להקשות ככל האפשר על תקיפה אווירית. בתוך המתחם נחצבו מנהרות באורך מאות מטרים, ובהן הותקנו הצנטריפוגות לצד מערכות פיקוח והפעלה. המקום כולל שערים כבדים, מערכות אבטחה אלקטרוניות, מערכות קירור, חדרי תפעול ומעבדות טכניות, כאשר התשתיות תוכננו כך שהאתר יוכל להמשיך לפעול גם אם ייפגע מבחוץ או אם הקשר התקשורתי אליו ינותק.

בשנים האחרונות הכניסה איראן למתקן צנטריפוגות מתקדמות יותר. לצד דגמי IR1 הוותיקים, הוצבו בפורדו גם צנטריפוגות מדגמי IR6 ו־IR8, ולפי הערכות מסוימות אף IR9, המאפשרות קצב העשרת אורניום גבוה משמעותית לעומת הדגמים הישנים. הצנטריפוגות מפרידות מתוך האורניום את האיזוטופ הבקיע אורניום 235, וככל שהמערכות מתקדמות יותר כך ניתן להגיע לרמות העשרה גבוהות בפרק זמן קצר יותר.

העשרה של 83.7% ומעקב לוויני חלקי

לפי דו״ח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שפורסם בתחילת 2024, אותרה בפורדו העשרת אורניום ברמה של עד 83.7 אחוזים – נתון שהצביע על יכולת טכנית להתקרב לרמת ההעשרה של 90 אחוזים, הנדרשת לצורך פצצה גרעינית. במקביל, מאז 2021 הגבילה איראן את הגישה של פקחי הסוכנות למתקן, ובחלק מהתקופות לא התאפשר מעקב רציף אחר הפעילות בו.

לוויינים צבאיים של ארצות הברית וישראל המשיכו בכל זאת לתעד פעילות סביב האתר, ובהם עדויות לבנייה, שינויים בפריסת הצנטריפוגות והקמת מבני שליטה ותפעול חדשים. איראן, מצדה, הכחישה לאורך השנים כי היא שואפת לפתח נשק גרעיני, וטענה כי פעילותה הגרעינית נועדה למחקר רפואי, הפקת איזוטופים לטיפול בסרטן ולמחקרים אזרחיים.

אזהרה אמריקנית מפני מסקנות חפוזות

גורם ביטחוני אמריקני בשם סטראדלינג התייחס לעבודה שמבצע משרד ההגנה האמריקני במתקנים מסוג זה, ואמר כי מדובר בעבודה מסווגת ומתוחכמת ביותר, המבוצעת בידי מומחים העוסקים בעבודה זהירה, טכנית וכמותית, במטרה לספק לכוחות יכולת לחימה מתאימה.

סטראדלינג הזהיר מפני קביעות מוחלטות בנוגע למצב תוכנית הגרעין האיראנית לאחר התקיפות האחרונות. לדבריו, ההנחה שלאיראן אין די חומר גרעיני או מכשיר שנבדק היא אופטימית מדי, והוא הביע חשש שהדברים לא בהכרח מתקדמים כפי שציפו בוושינגטון – תוך שהוא מציין כי אי הוודאות היא חלק בלתי נפרד מטבעה של מלחמה.