סקר מילואימניקים: איזנקוט מוביל, הליכוד קורס

סקר חדש שערך מכון דיאלוג מגלה כי סוגיית גיוס החרדים הפכה לגורם המכריע ביותר בהחלטת ההצבעה של משרתי המילואים לקראת הבחירות הצפויות ב-27 באוקטובר. כ-70% מהמשיבים במדגם אמרו כי התנהלות הממשלה בנושא הגיוס משפיעה עליהם במידה רבה או רבה מאוד, ורק כ-14% ציינו השפעה מועטה או העדר השפעה כלל.

הסקר, שנערך בקרב מדגם ארצי מייצג של 509 משרתי מילואים, משרטט תמונה שעלולה להדאיג את ראש הממשלה בנימין נתניהו: המפלגה שזוכה לשיעור התמיכה הגבוה ביותר בקרב אנשי המילואים היא ישר! בראשות גדי איזנקוט, עם כ-19% מהקולות, כשהליכוד נותר מאחור עם כ-13% בלבד. כ-16% מהמשיבים עדיין לא הכריעו למי יצביעו.

איך מתחלקים המנדטים בקרב המילואימניקים

לפי נתוני הסקר, אחרי ישר! והליכוד ממוקמת מפלגתו של נפתלי בנט עם כ-10% מהקולות, ישראל ביתנו עם כ-8% ועוצמה יהודית עם כ-7%. בית ציוני-המילואימניקים של חילי טרופר ויועז הנדל זוכה לכ-5%, ועוקפת במעט את הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ׳ (כ-5% אף היא) ואת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן (כ-4%). המפלגות החרדיות אינן עוברות את אחוז החסימה בקרב קבוצת הנשאלים הזו.

מבחינת עמדות מהותיות, כ-63% מהמילואימניקים תומכים בגיוס גורף של חרדים לשירות צבאי או לאומי, כ-28% תומכים במתווה הכולל פטור מוגבל ומצומצם, ורק כ-6% תומכים בהמשך המצב הקיים. התמיכה בגיוס גורף גבוהה במיוחד בקרב משיבים חילונים, שם היא מגיעה לכ-78%, ופוחתת ככל שרמת הדתיות של המשיב עולה. ביחס לגיוס ערבים, התמיכה בשינוי מתונה יותר: כ-42% תומכים בגיוס גורף, כ-21% במתווה פטור מצומצם וכ-23% מעדיפים את המצב הקיים.

נתון מדאיג לליכוד ולבנט

מעבר לתמונת המנדטים העדכנית, הסקר חושף גם מגמת נטישה בקרב מצביעי הליכוד הקודמים. רק 34% ממי שהצביעו למפלגה ב-2022 אמרו כי יצביעו לה שוב בוודאות, 17% השיבו כי אינם יודעים, וכרבע הודיעו שיעברו למפלגות האופוזיציה – מתוכם 11% לישר! של איזנקוט. איזנקוט נהנה גם מתמיכה משמעותית בקרב מצביעי המחנה הממלכתי, כ-46%, ובקרב מצביעי יש עתיד, כ-40%.

גם נפתלי בנט מתמודד עם אתגר דומה: רק כ-23% ממי שהצביעו ליש עתיד ב-2022 אמרו שיצביעו למפלגה המאוחדת שהקים עם יאיר לפיד. עם זאת, בנט זוכה לתמיכה של כ-17% מקרב מצביעי המחנה הממלכתי. כחול לבן בראשות בני גנץ זוכה לפי הסקר ל-2% בלבד מקולות המילואימניקים שהצביעו למחנה הממלכתי בעבר.

הבטחות תגמול ותחושת הזנחה

הבטחות המפלגות להטבות ולתגמולים למשרתי מילואים משפיעות אף הן על שיקולי ההצבעה, אך במידה נמוכה יותר מהשפעת סוגיית הגיוס. כ-42% מהמשיבים אמרו כי הבטחות כאלה משפיעות עליהם במידה רבה או רבה מאוד, כ-25% דיווחו על השפעה בינונית, וכ-27% על השפעה מועטה או העדרה. במקביל, רק כ-28% מהמשיבים סבורים שהממשלה מטפלת בצורכי המילואימניקים במידה רבה או רבה מאוד, לעומת כ-39% שהעריכו טיפול בינוני וכ-33% שסברו שהטיפול מועט או שאינו קיים כלל.

הסקר נערך על ידי מכון דיאלוג, הפועל בתחום מחקרי דעת קהל למעלה מ-20 שנה, באמצעות הפאנל האינטרנטי שלו ב-19 באוגוסט. טעות הדגימה עומדת על 4.4%. מבין 509 המשיבים, כ-37% שירתו בין 21 ל-100 ימי מילואים, כ-35% שירתו בין 101 ל-300 ימים וכ-28% דיווחו על יותר מ-300 ימי שירות.

מה אומרים נציגי ארגוני המילואים

מעבר לנתוני הסקר, שיחה פתוחה שקיימו עשרה נציגי ארגוני מילואים מכל קצוות המפה הפוליטית והחברתית – דתיים וחילונים, מהפריפריה ומהמרכז, לוחמות ולוחמים – חשפה הסכמה כמעט מוחלטת סביב הצורך בהרחבת חובת השירות לכלל הציבור בישראל. תשעה מתוך עשרת הנציגים סברו כי יהודים צריכים להיות מחויבים בשירות ביטחוני, בעוד מי שאינם יהודים יחויבו בשירות לאומי.

רס״ב במיל׳ ליאור מאיר, בן 34 מתל אביב ולוחם בפלס״ר 205, היה היחיד שסבר כי גם מי שאינם יהודים צריכים לשאת בנטל הביטחוני, וציין כי הם כבר משרתים בצה״ל במספרים גדלים. מנגד, עפרה ליפשיץ מראש צורים, נציגת פורום שותפות לשירות, טענה כי יש להתמקד קודם כל בהגדלת הכוח הצבאי, וכי המגזר החרדי הוא היחיד שמהווה פוטנציאל להגדלת כוח לוחם ואינו שותף לכך כיום. רס״ר במיל׳ עוז בן נון מירושלים סיכם כי כלל האזרחים צריכים לעבור דרך צה״ל, אך תוך הבחנה חד משמעית בין סוגי השירות הנדרשים.