היבואנים קנו 14 מיליארד דולר ברבעון, על רקע מכירות המוסדיים

נתונים חדשים של בנק ישראל חושפים תמונה מנוגדת בשוק המט״ח הישראלי ברבעון השני של השנה: הגופים המוסדיים, שכוללים את קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל, מכרו דולרים בהיקף אדיר של 14 מיליארד דולר וצמצמו את החשיפה שלהם למטבע חוץ. במקביל, ובאופן כמעט הפוך, המגזר העסקי במשק פנה לכיוון ההפוך ורכש סכום כמעט זהה של מט״ח.

ההיקף שנרכש על ידי המגזר העסקי ברבעון בודד מקביל לקצב רכישות שלוקח בדרך כלל שנה שלמה. כלומר, יבואנים וחברות ישראליות אחרות דחסו לתוך שלושה חודשים פעילות שבתנאים רגילים הייתה מתפרסת על פני שנה, מה שמעיד על שינוי חד בהתנהגות ובציפיות לגבי כיוון הדולר.

שער מתחת ל-3 שקלים כזרז לרכישות

הטריגר המרכזי מאחורי גל הרכישות היה הירידה החדה בשער הדולר-שקל, שצנח מתחת לרף הפסיכולוגי של 3 שקלים לדולר. עבור יבואנים, שער נמוך כזה מהווה הזדמנות לרכוש מט״ח בזול יחסית, בין אם לצורך תשלום לספקים בחו״ל ובין אם לצורך גידור עסקאות עתידיות מפני התחזקות מחודשת של הדולר.

הביקוש הגובר למט״ח מצד המגזר העסקי, בשילוב עם המכירות המסיביות של המוסדיים, יצר דינמיקה מורכבת בשוק. בעוד המוסדיים פועלים מתוך שיקולים של ניהול תיקי השקעות ארוכי טווח, החברות העסקיות פועלות מתוך צורך תפעולי ומסחרי מיידי, ושתי הקבוצות הגדולות הללו מזיזות יחד סכומי עתק בשוק המט״ח המקומי.

עלויות הגידור מזנקות

אחת התוצאות הישירות של הפעילות המוגברת בשוק היא עלייה בעלויות הגידור, כלומר העלות שגובים גופים פיננסיים על עסקאות שמטרתן להגן מפני תנודות בשער החליפין. כאשר הביקוש לעסקאות גידור עולה בצורה חדה, כפי שקרה עם התנפלות היבואנים על הדולר הזול, המחיר של הגנה מפני תנודות מטבע עולה בהתאם.

המשמעות המעשית עבור חברות ישראליות היא שההגנה מפני סיכוני מטבע הפכה יקרה יותר, מה שמייקר את עלויות הפעילות עבור יבואנים וחברות שעוסקות בסחר חוץ, גם אם הן הצליחו לנצל את השער הנמוך לרכישת מט״ח עצמו.

מה עומד מאחורי המגמה

הנתונים מעלים שאלות לגבי האינטראקציה בין מדיניות בנק ישראל, החלטות הריבית והתנהגות השווקים בכל הנוגע לכיוון שער החליפין. חלקו של הנגיד במגמה נותר אחת השאלות הפתוחות שהמספרים מציבים – שכן קביעת הריבית ומדיניות בנק ישראל בשוק המט״ח נחשבות גורם משמעותי בעיצוב הציפיות לגבי כיוון הדולר, לצד הפער העצום בין הפעילות של המוסדיים למגזר העסקי.

הפער בין מוכר ענק לקונה ענק כמעט באותו סכום מציב סימן שאלה לגבי מי צודק בהערכת הכיוון העתידי של הדולר. אנליסטים בשוק ההון עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות, כאשר השאלה המרכזית העומדת על הפרק היא האם קצב הרכישות של המגזר העסקי יימשך ברבעונים הקרובים, ומה תהיה ההשפעה המצטברת של הפעילות הכפולה בשוק על יציבות שער החליפין בטווח הבינוני.