צה"ל חיסל את המחבל שהחזיק ברומי גונן ובגופתה של נועה מרציאנו

צה"ל והשב"כ עדכנו כי חיסלו את המחבל עבד יוסף כרדי, סגן ראש חוליה בזרוע הצבאית של חמאס, ששימש במקביל כרופא בבית החולים שיפא בעזה. לפי ההודעה, כרדי היה מעורב בהחזקתה בשבי של רומי גונן ובהחזקת גופתה של הרב"ט נועה מרציאנו ז"ל לאחר שנרצחה.

בעקבות הפרסום שיתפה גונן בעצמה, וכתבה כי "המחבל הזה היום בגיהינום ואני כאן חיה". היא תיארה אותו כמי שהיה "המחבל הראשון שהרס לי את התמימות, לכלך לי את הנשמה", וסיפרה כי ארבעה ימים לאחר שהובלה לעזה הוא נכנס אחריה למקלחת.

מעורבות בהחזקת גונן ובהחזקת גופתה של מרציאנו

על פי הודעת צה"ל, כרדי פשט לשטח ישראל במהלך הטבח ב-7 באוקטובר. בתחילת המלחמה היה מעורב, כך נמסר, בהחזקת רומי גונן במרחב חטיבת עזה ובבית החולים שיפא. במקביל, לפי ההודעה, היה מעורב בהחזקת גופתה של הרב"ט נועה מרציאנו ז"ל במרחב חטיבת העיר עזה לאחר הירצחה, ועד לחילוץ הגופה על ידי צה"ל.

עדות רומי גונן על ההטרדות בשבי

גונן, שפורסמה עדותה בעבר, סיפרה כי במהלך 471 ימי השבי בעזה עברה ארבעה אירועים שונים של הטרדות מצד ארבעה גברים שונים, ברמות חומרה שונות. את האירוע השלישי, החמור מכולם לדבריה, תיארה כמי שנמשך כחצי שעה. "הוא אומר לי לכי לשירותים, תשטפי את עצמך בכיור. אני בוכה בטירוף, והוא בשיא של החיים שלו, קיבל מתנה לכל החיים", אמרה. "עד שאתה לא בסיטואציה אתה לא מבין מה קורה לגוף, והפחד משתק. אני השתתקתי".

בפרסום הנוכחי כתבה גונן כי "המוות שלו לא ימחק כלום, אבל חד משמעית שהצדק נעשה איתו. עד האחרון שבהם!".

תגובת משפחת מרציאנו

עדי מרציאנו, אמה של נועה ז"ל, התייחסה לחיסול ואמרה כי כל הודעה כזו "מחזירה אותנו מחדש אל הרגע שבו החיים שלנו נעצרו". לדבריה, ההודעה מזכירה את היקף האכזריות שהופנתה כלפי בתה ואת מספר האנשים שלקחו בה חלק. "שום דבר לא יחזיר לנו את נועה. שום פעולה לא תוכל להחזיר את החיוך שלה, את הצחוק שלה ואת החיים שנגזלו ממנה. הכאב והגעגוע ילוו אותנו כל חיינו", אמרה.

עם זאת, ציינה שהמשפחה מודה לכוחות הביטחון ולחיילי צה"ל "שפועלים בנחישות ובאומץ כדי להביא צדק ולהגן על אזרחי ישראל". לדבריה, הידיעה שמי שהיה שותף לזוועה לא יוכל עוד לפגוע באחרים אינה מקלה על הכאב, אך יש בה תחושת צדק. עדי מרציאנו הוסיפה בקשה כי נועה תיזכר לא רק דרך רגעי מותה אלא כ"צעירה מלאה באהבה, באור ובשמחת חיים ובחלומות", והזכירה את המשפט שנועה נהגה לומר: "חייכו כאילו אין מחר".