פיקוד העורף חושף: כך דאטה מציל לכודים בהריסות

כשטיל פוגע ישירות בבניין מגורים והזירה הופכת לשדה הריסות מבולבל, עבור אנליסטים בענף אג"מים (אגירה ומיצוי מידע) בפיקוד העורף מדובר בעבודה שיטתית של איסוף וניתוח נתונים. בימים של מתיחות מול איראן, כשההיערכות למערכה נוספת נמצאת במרכז השיח הביטחוני, גובר המשקל שמייחס הצבא למוכנות העורף ולמערכי המידע שמאחוריו.

בריאיון ראשון ונדיר מספרת סא"ל נ', מפקדת ענף אג"מים, כי חייליה בונים לכל אירוע פגיעה "תיק יעד" הכולל את היקף הנזק, נתונים על תושבי הבניין ופוטנציאל הסיכון, כך שכוחות החילוץ מגיעים לזירה כשהם כבר מכירים אותה. לדבריה, במקרה אחד שעליו היא אינה יכולה להרחיב, כוחות הצלה איתרו משפחה שלמה בתוך בניין הרוס בהתבסס על הכוונה מדויקת מהמידע שהענף אסף.

תיק יעד שמצטרף לזירת החילוץ

לדברי סא"ל נ', מהנדסת תוכנה בהכשרתה שהגיעה לתפקיד באוקטובר 2025 לאחר שנים באגף המודיעין, הענף מורכב מגרעין של כ-30 חיילים צעירים מעולמות התכנות והדאטה, שמתרחב לכ-50 אנשי מילואים בעת חירום. העבודה מתחלקת לארבעה תחומים מרכזיים: ריכוז מידע שוטף על מבנה שנפגע במסגרת "תיק יעד", עבודה בחמ"ל הכוללת קשר עם המשטרה וגופי החירום ובניית מודלים תלת-ממדיים של זירת ההרס, ייצור תוצרים מבצעיים כגון מפות פיזור מצררים שהופקו במבצע "שאגת הארי", ותחזוקת תשתיות הענן ואבטחת המידע.

"בזכות המידע שאנו אוספים יש לכוחות בשטח יכולת לחפש בצורה יעילה תוך סיכון מועט לאדם הלכוד", אמרה סא"ל נ'. היא ציינה כי הענף למד לעבוד במהירות רבה, כך שתוך דקות ספורות מרגע האירוע ניתן לגבש תמונה מבצעית מלאה. התיק הדיגיטלי, לדבריה, נשלח ישירות למסכי המפקדים בשטח וכולל תמונות, מידע על אמצעי לחימה בזירה, מיקום אזורי מיגון וכמות התושבים במקום.

איתור נפלים וסינון סרטוני פייק

סא"ל נ' שיתפה גם באירוע מ"שאגת הארי" שבו הענף סייע באיתור פצצות מצרר לאחר נפילת טיל שהתפצל לחלקים רבים. "תחשוב מה זה להיות חתום על זירה כזו של עשרות פצצות קטנות ולהגיד שהזירה נקייה", אמרה, בהתייחס לאחריות הכבדה שמוטלת על הענף בקביעת בטיחות השטח.

לדבריה, אחד האתגרים המשמעותיים כיום הוא התפשטות סרטוני פייק ברשתות החברתיות, שמקשה על עבודת הזיקוק של המידע האמין. "אנחנו עושים תהליך של פילטר למידע ומזקקים ממנו את הפרטים", הסבירה.

המלצות לדרג המדיני וניטור חרדה ציבורית

מעבר לזירות פגיעה נקודתיות, ענף אג"מים מספק לדרג המדיני ולמפקד פיקוד העורף תמונת מצב שמשמשת בסיס להחלטות בנוגע לפתיחת המשק, לימודים, הופעות והתקהלויות. סא"ל נ' הסבירה כי סגירה מלאה של המשק פשוטה לביצוע במערכה קצרה, אך המצב מסתבך כשמדובר במערכה ממושכת כמו "שאגת הארי" שנמשכה כ-40 יום. "הסוד של ניתוח מידע נכון טמון ביכולת לזקק ולשאול את השאלות הנכונות", אמרה.

נדבך נוסף בעבודת הענף הוא הערכת החוסן הנפשי והחרדה בציבור, באמצעות ניטור עקיף כמו היקף קניות בסופרמרקטים ותנועת כלי רכב. לדברי סא"ל נ', ביישוב מסוים זוהתה נהירה של כלי רכב החוצה עם החמרת הנחיות, ובמקומות אחרים נרשמה עלייה של מאות אחוזים בהיקף הקניות תוך יממה או יומיים, נתונים שמועברים לדרג מקבלי ההחלטות ככלי לזיהוי סממני חרדה.

איום איראני ואחריות פיקוד העורף

סא"ל נ' התייחסה בזהירות לאיום מצד איראן, ואמרה כי "האויב לומד אותנו, הוא מאוד חכם והוא משנה את פעולתו תוך כדי תנועה". היא התייחסה גם למקרים שבהם ראשי רשויות מקומיות מחליטים לפתוח מקלטים ללא הנחיה מפיקוד העורף, וציינה כי אחריות זו מוטלת על גורמים מוסמכים בלבד, שכן פתיחה עצמאית עלולה לפגוע בחוסן התושבים ואף להתפרש בצורה שגויה על ידי האויב.

התפקיד התובעני מלווה את סא"ל נ', אם לשלושה, גם בסביבתה הפרטית, שם מנסים לעיתים לפרש את התנהלותה כרמז למועד מערכה עתידית. היא סיפרה בחיוך כי לאחר שביטלה ארוחת שישי אצל אמה מסיבות אישיות, קרובת משפחה מיהרה לסופר לקנות מלאי חירום מרוב חשש, בלי שהיה לכך כל קשר למצב הביטחוני.