בפרק 20 של „שראכה” (شراكة), עלי שעבאן ונתי שיינפלד מארחים את אמיר פרצל, איש מודיעין לשעבר שהפעיל מקורות חיים בחברה הערבית, לשיחה ישירה על פחד, שפה, מודיעין, פשיעה והאפשרות לחיים משותפים אחרי 7 באוקטובר.
בפרק 20 של „שראכה” (شراكة), עלי שעבאן ונתי שיינפלד מארחים את אמיר פרצל, איש מודיעין לשעבר שהפעיל מקורות חיים בחברה הערבית, לשיחה ישירה על פחד, שפה, מודיעין, פשיעה והאפשרות לחיים משותפים אחרי 7 באוקטובר.
אמיר מסביר למה כל כך הרבה ישראלים נלחצים כששומעים ערבית, ולמה לדעתו הפתרון הוא דווקא ללמוד את השפה: „ערבית זה לא שפה של טרור, ערבית זה שפה כמו כל שפה אחרת”. נתי מספר איך התחיל ללמוד ערבית בגיל 48 ומה זה שינה אצלו, ושואל בחזרה: אם טורקיה שונאת את ישראל, למה הטורקית לא מפחידה אף אחד?
וגם: מי באמת עומד מאחורי המידע המודיעיני בחברה הערבית ומה מניע אנשים להפוך למקורות, למה מקור שמפעילים עליו לחץ הוא „הפעלה לטווח קצר”, איך מכבדים מנהגים כשנכנסים לחיפוש בבית ערבי, הנרגילה שאמיר הכניס לתחנת המשטרה, והטענה שהפתיעה את עלי ונתי: שמספר הרציחות בחברה הערבית לא עלה, אלא שהיום פשוט יודעים עליהן.