נתיבי ישראל תפצה רוכב קטנוע שנפל בבור ב-216 אלף שקל

בית משפט השלום בחיפה חייב את חברת נתיבי ישראל, החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, לשלם לרוכב קטנוע שנפצע קשה בתאונה סכום של כ-216 אלף שקל, זאת חרף העובדה שבמועד התאונה לא היה בידיו ביטוח חובה תקף. השופטת טלי מירום קבעה כי התאונה אירעה בעקבות שרשרת בורות וקילופי אספלט עמוקים בכביש 70, וכי מדובר בליקוי תחזוקתי מתמשך ולא באירוע אקראי.

התאונה התרחשה בדצמבר 2020, כאשר התובע, אז בן 40, רכב על קטנועו בכביש 70 בקטע שבין צומת סומך לצומת יגור. לדבריו, נסיעתו השגרתית נקטעה כשנקלע בפתאומיות לשורת בורות שגרמה לו לאבד שליטה, להיזרק לשולי הדרך ולהיפצע באורח קשה. הוא אושפז 25 ימים בבית החולים, ובעקבות זאת הגיש באמצעות עורכי הדין בתאל מנור ואהוד אסף תביעת נזיקין נגד נתיבי ישראל, האחראית על אחזקת הכביש.

ליקוי מתמשך, לא בור אקראי

בפסק דינה כתבה השופטת מירום כי אין המדובר ב״בור שנפער לפתע פתאום או באקראי, אלא בליקוי מתמשך בתחזוקת הכביש״. לדבריה, גם אם לא ניתן היה לבצע בעונת החורף ריבוד אספלט מקיף בכל המקטע, היה על נתיבי ישראל לכל הפחות לסמן את אזורי הבורות או לחסום את הנתיב שבו נפערו, ״הנתבעת לא נקטה גם צעד כזה״.

בית המשפט הדגיש כי מדובר בקילוף עמוק של שכבת האספלט שיצר פער של מספר סנטימטרים לאורך שטח נרחב, ובחלק מהמקומות אף הגיע לכדי מה שהוגדר על ידי בוחן משטרתי כ״בור״ של ממש. השופטת ציינה כי בעוד שרכב ארבעה גלגלי עשוי לשמור על יציבות גם לאחר מעבר בבורות כאלה, מדובר בסכנה של ממש עבור רכב דו גלגלי.

נתיבי ישראל הכחישה אחריות

בכתב ההגנה שהגישה, כפרה נתיבי ישראל באחריותה לתאונה והכחישה קיומם של ליקויים בכביש. החברה טענה כי התאונה נגרמה בשל נהיגה חסרת זהירות של התובע, לרבות מהירות מופרזת ואי שמירת מרחק מהרכב שנסע לפניו.

אולם השופטת קבעה כי כחברה ממשלתית האחראית לאחזקת כבישי המדינה, חלה על נתיבי ישראל חובת זהירות מוגברת כלפי משתמשי הדרך. לדבריה, לא השתכנעה כי החברה או קבלני המשנה מטעמה נקטו צעדים סבירים לאיתור המפגעים או לטיפול אמיתי בהם, וכי ככל הנראה בוצע רק ״טיפול נקודתי שאינו פותר את הבעיה לטווח ארוך, כביכול על מנת לצאת ידי חובה״, זאת למרות שידעו או היו צריכים לדעת על מצבו הלקוי של הכביש.

אשם תורם של 25% לרוכב

למרות קביעת האחריות של נתיבי ישראל, החליט בית המשפט לייחס לתובע אשם תורם בשיעור 25%, לאחר שהוכח כי נסע במרחק של מטרים ספורים בלבד מהרכב שלפניו. לדברי בית המשפט, שמירת מרחק בלימה סביר הייתה עשויה לאפשר לו להבחין בבורות מבעוד מועד ולסטות מנתיב הסכנה.

בסופו של דבר אמד בית המשפט את נזקי התובע בכ-531 אלף שקל, ולאחר ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי שקיבל וניכוי האשם התורם, נקבע פיצוי סופי של כ-216 אלף שקל. לצד זאת חויבה נתיבי ישראל בתשלום שכר טרחת עורך דין בשיעור 20% ובהחזר מלא של הוצאות המשפט.

תגובות הצדדים

עורכת הדין בתאל מנור, שייצגה את התובע, מסרה בתגובה כי ״פסק הדין מעביר מסר נחרץ וחד משמעי לכל גופי התשתית בישראל: בטיחות רוכבי הדו-גלגלי והנהגים איננה הפקר. מרשנו שילם מחיר כבד בגופו ובבריאותו בשל מחדל מתמשך״. מנתיבי ישראל לא התקבלה תגובה לפסק הדין.