אוצר: שביתת נתב״ג הסבה נזק של 30 מיליון שקל

משרד האוצר מעריך כי הנזק הכלכלי שגרמה שביתת נתב״ג מסתכם בכ-25 עד 30 מיליון שקל ליום. לפי הערכת המשרד, הנזק נובע מאובדן זמן לנוסעים, מעלויות ישירות ותפעוליות שספגו חברות התעופה, ומאובדן הכנסות לרשות שדות התעופה ולמפעילים בנמל.

בנוסף, מציינים באוצר כי השביתה גרמה לשיבוש בתנועת המטענים והבלדרות, לפגיעה בשרשרת האספקה ולנזק ישיר לענפי התיירות והמלונאות. המשרד מבקש להצביע על כך שמדובר בתקלה חוזרת שמקורה בבעיות מבניות עמוקות, ולא באירוע חד פעמי.

שלוש בעיות מבניות שחוזרות על עצמן

במשרד האוצר מפרטים שלושה גורמים שלטענתם עומדים בבסיס הנזק החוזר ונשנה מאירועים כאלה: קיבולת מצומצמת מאוד של תשתית התעופה בישראל, תלות מוחלטת בשדה תעופה יחיד, וכוחו של ועד עובדים ברשות שדות התעופה שמונע לדעתם יעילות, גמישות ופיתוח.

לפי הנתונים שהציג המשרד, נתב״ג פועל כיום בקיבולת היומית המקסימלית שלו, ללא רזרבה של ממש. שדות תעופה משלימים היו יכולים להגדיל את הקיבולת הכוללת ולספק מענה חלופי בעת שביתות או תקלות תפעוליות, אך תוכניות הפיתוח הרלוונטיות של רשות שדות התעופה מתעכבות. באוצר מדגישים כי כל יום עיכוב באישור השדות המשלימים ובפיתוחם רק מגדיל את העומס על נתב״ג ואת התלות המסוכנת בו.

מונופול ברור, כך לפי משרד האוצר

משרד האוצר טוען כי רשות שדות התעופה מהווה מונופול מוחלט בתחום, כאשר ועד עובדים בעל כוח רב מחזיק בפועל בכלל תפקידי התפעול בנמל. מצב זה, לטענת המשרד, יוצר יכולת השבתה גורפת בידי גורם יחיד, ומאפשר לגוף בודד לשתק את שערי הכניסה והיציאה של המדינה.

לכן, כך במשרד, יש צורך בייצור תחרות אמיתית בין יותר ממפעיל שדה תעופה אחד, כדי למנוע מצב שבו שיקולים עסקיים או אחרים מובילים להשבתת המרחב האווירי כולו.

שכר גבוה ותקציב שנשחק

משרד האוצר מציג גם נתונים על מבנה ההעסקה ברשות שדות התעופה: לטענתו, השכר ברש״ת גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק. השימוש הנרחב בעובדי הרשות עצמה במרבית המערכים התפעוליים, במקום בזכיינים חיצוניים, פוגע ביכולת הגמישות בהעסקה ובהתמודדות עם ימי עומס, כך לפי המשרד.

עוד נטען כי חלק ניכר מהעיכוב בתוכניות הפיתוח נובע ממגבלה תקציבית שמקורה בעלויות שוטפות גבוהות. לפי הערכת המשרד, עלויות השכר ברש״ת מגיעות לכ-60 אחוזים מהוצאות הארגון, נתח שמכביד על היכולת לקדם פיתוח נדרש ופוגע ביעילות ובאיכות השירות.

מה מציע משרד האוצר

על רקע זה מציג משרד האוצר רשימת צעדים שלטענתו נדרשים כדי למנוע משבר דומה בעתיד: אישור התוכניות להקמת שדות תעופה נוספים ברמת דוד ובצקלג, פיתוח קיבולת נתב״ג עד למקסימום האפשרי בתשתית הקיימת, יישום החלטת הממשלה בדבר הקמת שדות תעופה בידי גופים פרטיים וקידום מהיר של החקיקה הנדרשת לכך, שלטענת המשרד הובלה על ידיו במסגרת התוכנית הכלכלית האחרונה.

המשרד קורא גם לגיבוש תוכנית התייעלות ברשות שדות התעופה, שתהפוך אותה מגוף תפעולי לגוף מנהל ומפקח בלבד, גם בשדות התעופה הקיימים. השאלה שנותרת פתוחה היא באיזה קצב, אם בכלל, ייושמו הצעדים הללו לפני שהתרחיש יחזור על עצמו.