9 מיליארד דולר איראניים זרמו דרך בנקים בארה""ב

בזמן שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מכריז שוב ושוב על "מכות מחץ" כלכליות נגד איראן, מיליארדי דולרים הקשורים לרשתות הפיננסיות החשאיות של הרפובליקה האיסלאמית ממשיכים לנוע דרך המערכת הבנקאית האמריקנית עצמה. לפי ניתוח רשמי של FinCEN, יחידת האכיפה הפיננסית של משרד האוצר האמריקני, זוהתה ב-2024 פעילות פוטנציאלית בהיקף של כ-9 מיליארד דולר הקשורה ל"בנקאות הצללים" האיראנית, שעברה דרך חשבונות מקשרים – קורספונדנט – בבנקים בארה"ב.

הנתון חושף פרצה מרכזית בקמפיין החדש של ממשל טראמפ לבידוד איראן מהמערכת הפיננסית העולמית. אותה תשתית המעניקה לוושינגטון כוח לפקח על תנועות דולר ולהעניש בנקים זרים, מאפשרת גם לרשת של חברות קש, חלפנים ובנקים מחוץ לארה"ב לטשטש את הזיקה לטהרן ולהזרים כספים דרך המערכת האמריקנית עצמה.

איך עוקפים את הסנקציות דרך חשבונות קורספונדנט

חשבונות קורספונדנט הם מנגנון יסוד בבנקאות הבינלאומית: בנק זר שאין לו תשתית עצמאית לסליקת דולרים מחזיק חשבון בבנק אמריקני, ובאמצעותו הוא מקבל ומעביר כספים עבור לקוחותיו בלי להעביר מזומן בפועל. המנגנון הזה, שנועד לייעל מסחר חוצה גבולות, מקשה גם על הבנק האמריקני לדעת בוודאות מי עומד בקצה השרשרת.

לפי משרד האוצר וחוקרי סנקציות, איראן מנצלת בדיוק את הפער הזה. במקום לנסות לפתוח חשבון ישיר בארה"ב, מהלך שהיה נחסם מיד, גופים המקושרים לטהרן פועלים דרך חברות באיחוד האמירויות, הונג קונג, סינגפור וסין. אותם גופים מתקשרים עם בנקים מקומיים המחזיקים בעצמם קשרי קורספונדנט עם בנקים בארה"ב, כך שהכסף חוצה את המערכת הדולרית בלי שהזיקה האיראנית תהיה גלויה מלכתחילה.

413 מיליון דולר לרכש טכנולוגי

למרות הניסיון האיראני לצמצם תלות בדולר באמצעות מסחר ביואן ובמטבעות קריפטוגרפיים, טהרן עדיין זקוקה למטבע האמריקני לחלק מהעסקאות הבינלאומיות, בהן רכישת טכנולוגיה ורכיבים מוגבלים ומימון בעלות ברית באזור. לפי FinCEN, חברות שעשויות להיות מעורבות ברכש איראני של טכנולוגיה מפוקחת קיבלו ב-2024 כ-413 מיליון דולר מגורמים הקשורים לאיראן.

הבנק המצרי שבמוקד החקירה

בסוף אוגוסט סיפק משרד האוצר דוגמה בולטת, כשהציע לנתק את השלוחה באיחוד האמירויות של Banque Misr, הבנק הממשלתי השני בגודלו במצרים, מגישה לחשבונות קורספונדנט בארה"ב. לפי האוצר, בין ינואר 2024 ליוני 2026 טיפלה השלוחה בכ-1.8 מיליארד דולר עבור 103 חברות שעשויות להיות חלק מרשתות בנקאות הצללים האיראניות, ובהן חברות קש ששימשו לכאורה את משרד ההגנה האיראני ואת משמרות המהפכה.

השלוחה האמירותית של הבנק המצרי החזיקה חשבונות דולריים בשלושה בנקים אמריקניים שזהותם לא פורסמה, כאשר באתר הבנק המצרי מופיעים ג'יי.פי מורגן צ'ייס וסיטיגרופ כמוסדות שעימם הוא מקיים קשרי קורספונדנט. שני הבנקים סירבו להגיב על הצעד האמריקני. מצרים מסרה כי היא בקשר עם הרשויות בארה"ב, ו-Banque Misr הודיע כי הוא פועל מול משרד האוצר ומכבד את המסגרות הרגולטוריות הרלוונטיות.

עסקה לדוגמה: לוחות אלקטרוניים מסין

חשבונית שנחשפה ממחישה כיצד השרשרת עובדת בפועל: חברה הנדסית איראנית הזמינה מספק סיני 150 אלף לוחות אלקטרוניים וחיישנים בשווי 650 אלף דולר. במסמכים צוין חשבון בנק סיני ושותף סליקה בארה"ב, בעוד שהתשלום היה אמור להתבצע דרך Bank Tejarat האיראני, הנתון בעצמו לסנקציות אמריקניות. לא ברור אם העסקה הושלמה, אך לדברי חוקרים, תשלום כזה מצריך בדרך כלל חוליה מתווכת – חברת קש בעלת גישה לבנק זר המחובר למערכת האמריקנית.

בוושינגטון מדגישים כי עצם מעבר הכספים דרך בנק אמריקני אינו מוכיח שהבנק ידע שמדובר בכסף הקשור לאיראן או הפר סנקציות, שכן מוסדות פיננסיים בארה"ב מחויבים לבצע בדיקות נאותות ולדווח על פעילות חשודה. "בנקאות צללים קשה מאוד לאיתור, אבל בשום אופן לא בלתי אפשרי לעקוב אחרי זרמי הכסף של איראן", אמרה איליין דזנסקי, בכירה לשעבר במשרד לביטחון המולדת, שהוסיפה כי הלחץ על הבנקים האמריקניים ועל הבנקים הקורספונדנטים רק צפוי לגדול.

קמפיין שמתרחב – ודילמה רגולטורית

המהלך נגד Banque Misr הוא חלק מקמפיין שהשיק ממשל טראמפ ב-24 באוגוסט תחת השם Operation Economic Outcast, שמטרתו לנתק את מקורות המימון הבינלאומיים של איראן. שר האוצר סקוט בסנט הצהיר כי ארה"ב תפעל נגד מוסדות ומתווכים המאפשרים לטהרן להמשיך לפעול במערכת הפיננסית העולמית, תוך איום בסנקציות משניות ובניתוק מהמערכת הדולרית. ב-4 בספטמבר הוטלו סנקציות על בנק השקעות טורקי ושתי חברות בנות שלו, בטענה שסייעו להמיר הכנסות נפט איראניות למזומן ולזהב ולתווך עסקאות בין סין לכוח קודס, ובפברואר הוצע לנתק בנק שווייצרי בשל פעילות שנקשרה לגורמים באיראן וברוסיה.

אלא שהידוק האכיפה כרוך בדילמה מובנית: המערכת הקורספונדנטית היא גם אחד הכלים המרכזיים שמאפשרים לוושינגטון לעקוב אחר תנועות כספים חשודות ולהפעיל את עוצמת הדולר. חסימה אגרסיבית מדי של בנקים זרים, או דרישות מחמירות מדי מהבנקים האמריקניים, עלולה לצמצם את זרימת המידע לרשויות ולעודד מדינות וחברות לחפש חלופות לדולר, ובראשן היואן הסיני.