34 מיליון דולר בסיכון מסנקציות על ההתנחלויות

היקף הייצוא הישראלי מיהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן לבריטניה ול-11 המדינות שהודיעו כי יצטרפו למהלך הסנקציות עומד על כ-34 מיליון דולר בלבד, כך העריך רועי פישר, מנהל מערך סחר חוץ במשרד הכלכלה. מדובר בנתח זעיר ביחס לכלל הייצוא הישראלי, המסתכם בכ-44 מיליארד דולר בשנה בסחורות ובשירותים.

אלא שבמשרד הכלכלה ובקרב מנהיגי התעשייה מבהירים כי הסכום הנמוך אינו מספר מרגיע, אלא ראשיתו של תהליך העלול להתרחב במהירות. ההצטרפות של קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושבדיה להצהרת שר החוץ הבריטי אד מיליבנד מעוררת חשש מגל חרמות שיחרוג הרבה מעבר לגבולות השטחים.

תמרים בלב הסערה

לפי פישר, מרבית הייצוא הנפגע, כ-45 מיליון דולר, מורכב מתוצרת חקלאית טרייה, ובראשה תמרים – ענף שהוא הגדיר כ״העולם שלהם״ עבור מגדליו. בתקופה הקרובה צפוי גדיד התמרים, אירוע שפישר כינה ״דרמטי״ הן עבור החקלאים והן ברמה הלאומית, בשל החשש מהשלכות שיחרגו מעבר לענף עצמו.

במשרד הכלכלה גיבשו כבר לפני הצטרפות הולנד למהלך תוכנית פעולה שכוללת יצירת קשר אישי עם כל יצואן רלוונטי, בניית תוכנית פרטנית לאיתור שווקים חלופיים, ומענק של עד 200 אלף שקל לפתיחת שוק חדש ליצואן. פישר הסביר את החשש מהרתעת יבואנים בחו״ל: ״כשאתה יבואן אנגלי, אתה בעיקר זוכר ששר החוץ שלו אמר שישראל ביצעה בשטחים אלו טיהור אתני, ואני משוכנע שיהיו יבואנים שלא ירצו לקחת סיכון בכלל מול ישראל״.

חשש מאפקט מצנן רחב

פישר ציין כי החשש המרכזי במשרד הוא ״מאפקט מצנן על כלל היצוא״ הישראלי, ולא רק על היצוא מהשטחים עצמם. בימים אלה הוא יוצא ללונדון לפתיחת אירוע שבו ישתתפו 33 תאגידים ישראליים בבורסת לונדון, שבמסגרתו ייערכו מאות מפגשים עסקיים מול חברות בריטיות. ״אני מקווה שנוכל להוכיח באירוע שאנחנו ממשיכים לעשות עסקים שטובים לשני הצדדים, ולהשאיר את הפוליטיקה מאחורינו״, אמר.

התעשיינים: הבעיה היא הצטברות המדינות

נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי, קרא לבחון את הנתונים בפרופורציה הנכונה. לדבריו, הנזק הישיר מהסחר עם בריטניה עצמה אינו משמעותי, אך הבעיה האמיתית היא הצטרפות מדינות נוספות, שעלולה ליצור נזק מצטבר גדול בהרבה. החברות הפועלות בשטחים, לדבריו, אינן רבות במספרן, אך מתרכזות בתחומי הרכיבים האלקטרוניים, המזון ותעשיית הפלסטיק.

נובוגרוצקי הדגיש כי הנפגע העיקרי מגל חרמות מתרחב יהיה דווקא הפועל הפלסטיני המועסק במפעלים הישראליים בשטחים – נכון להיום כ-18 אלף עובדים פלסטינים מועסקים במפעלים ישראליים בשומרון בלבד. לדבריו, על המדינה לפעול דיפלומטית מול המדינות הרלוונטיות כדי לבלום את התרחבות המהלך, ולספק לחברות הישראליות מענה הגנתי כדי שלא יעמדו לבדן מול רגולטורים זרים.

הצעות למענה: גיוון שווקים וטכנולוגיה

בין הצעדים שהציע נובוגרוצקי: סיוע בגיוון שוקי היצוא, חיזוק הקשרים המסחריים עם ארה״ב, הודו ואסיה, והשקעה בתעשייה הישראלית כדי שתמשיך להוביל טכנולוגית. ״אפשר להחרים ארגז עגבניות, אבל הרבה יותר קשה להחרים חדשנות וטכנולוגיה מתקדמת״, אמר, והוסיף כי מדינות לא יוכלו להתעלם מהשימוש המתמשך שלהן במוצרים ישראליים חיוניים גם בעיצומם של קריאות לחרם. את דבריו סיכם באזהרה חדה: ״התקדים מסוכן, ואסור שתהיה דה-לגיטימציה למפעלים ביהודה ושומרון״.