״אני רואה את האסונות שיכולים להתרחש״: ראש עיריית נשר על העיר שיושבת על שבר יגור

שחר קיקו, מעצב פנים והנדסאי בניין שמגיש את ״חזית הנדל״ן״ לצד בועז גולן, הציב את השאלה בפני ראש עיריית נשר בלי לרכך אותה: נשר יושבת על שבר יגור, אחד השברים הפעילים במערכת השבר הסורי אפריקאי, ״ויש פה המון פרויקטים שעדיין בנויים בשיטות הישנות שלא עומדות בתקן רעידות אדמה״. איך ראש עיר מטפל בזה.

רועי לוי לא ניסה להקטין את התמונה. כבר קודם לכן בשיחה, כשתיאר את הקשר שלו לעיר שבה נולד, אמר שזה מה שמטריד אותו יותר מכל. ״אני מאוד מוטרד ממה שקורה היום״, אמר. ״אני רואה את זה בעיניים המוניציפליות״.

״אני רואה את האסונות שיכולים להתרחש, וזה יכול להיות גם עכשיו. אנחנו לא יודעים מתי תהיה רעידת האדמה הבאה״

״אני באמת דואג לתושבים״, הוסיף. ״אני חושב שמגיע להם, אחרי כל כך הרבה שנים, להתחדש. מגיע להם לקבל עיר יותר טובה אפילו ממה שהיא היום״.

בטיחות לפני נדל״ן

קיקו הרחיב את הנקודה לטענה עקרונית, שלוי הסכים איתה: כל עוד המדינה מתייחסת להתחדשות עירונית כאירוע נדל״ני, היא לא תזוז בקצב שהסיכון מחייב. ״האירוע של התחדשות עירונית הוא אירוע ביטחוני, הוא לא אירוע נדל״ני״, אמר קיקו באולפן.

לוי חיבר את זה למה שקורה בפועל בשטח. כשתוכניות נתקעות לשנים, אמר, המחיר לא מתחלק שווה בשווה: ״הבירוקרטיה הזאת פוגעת בסוף גם בכם וגם ברוכשי הדירות״, אמר לעבר היזמים שישבו איתו באולפן, ״וגם במי שרוצה באמת״. מי שנשאר בינתיים בבניין הישן הוא זה שמשלם.

ארבעה פרויקטים שאמורים להזיז את העיר

כדי להוציא פרויקטים לפועל, סיפר לוי, העירייה בחרה באסטרטגיה שהיא גם ויתור מודע. ״לקחנו ארבעה פרויקטים ואמרנו: אלה פרויקטי הדגל שלנו. כאן אנחנו נבלע הרבה מאוד רוק״, אמר, כלומר יאשרו בהם מכפילי בנייה גבוהים מהרצוי.

״באמצעות זה נניע את הכלכליות של העיר, נרים את מחירי הנדל״ן, ואז בפרויקטים שבאים אחריהם נוכל להוריד את המכפילים ולייצר עיר יותר נכונה״, הסביר. ״לקחנו ארבעה קטליזטורים כאלה שאמרנו: זה מה שידחוף, זה המנוע״.

הדמיית שכונת כלל בנשר. הדמיה: אבירם אדריכלים

את סדרי הגודל שההתחדשות מביאה איתה הוא הציג בלי לייפות. ״אנחנו נמצאים באזור של מכפילים בין חמש לשש, שזה מכפילים מטורפים על אותן תשתיות ועל אותן יציאות מהשכונה״, אמר. במילים אחרות, שכונה ותיקה עשויה לגדול פי חמישה או שישה בלי שהכבישים היוצאים ממנה השתנו.

בנקודה הזאת הוא היה גלוי לב במיוחד. ״בתוכניות של היום הנושאים האלה נפתרים בריבוי שימושים בתוך המתחם, אבל הנושא התחבורתי לא נפתר״, אמר. ״אנחנו מרחיבים את התשתיות ואת הכבישים, אבל להגיד לך שהפתרון הזה מספק אותי? לא״.

מה מעכב

העלות של הבירוקרטיה, לדבריו, נמדדת בעשורים. ״יש לנו פרויקט במעלה הגיבורים שהתחיל בשנת 2004. אנחנו היום ב-2026״, אמר. ״עד שיסיימו את התב״ע, אנחנו מדברים על כמעט 30 שנה של פרויקט שהעירייה דוחפת״.

לוי, שיושב כחבר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, טען שהתקינה נקבעת בלי היכרות עם השטח. ״יש לי ויכוחים על מספר מקומות החניה שצריך להקצות לכל יחידת דיור. הם תומכים במתחת לאחד, ואני אומר שברור שמעל אחד. אז הם אומרים: תסתכל מה קורה בתל אביב״.

״נשר היא לא תל אביב. היא גם לא קריית מוצקין ולא קריית ביאליק, ששם ילד הולך ברגל לבית הספר. אנחנו בעיר טופוגרפית קשה״

מכאן הטענה שחזרה אצלו לאורך הפרק: ״עולם התכנון צריך לרדת לרשויות המקומיות ולתת לנו הרבה יותר סמכויות ממה שיש לנו היום. יכולה לבוא ועדה מחוזית או ותמ״ל ולשנות את הכל, עם אנשים שלא מחוברים לעיר״.

דוגמה אחת שהביא נוגעת לבית ספר שביקש להקדים על חשבון העירייה. ״אמרתי להם: תנו לי, אני אממן את ההתחלה, יהיה לכם כסף תחזירו. אמרו לי: לא, אתה לא תתקע מסמר, אין כסף״, סיפר. ״כבר יש אישור על הפרויקט, כבר יש אישור אדריכלי, רק חסר לכם כסף. אני גם לא רוצה מכם את הריבית״.

״שאלתי איפה יעבדו חצי מיליון תושבים. ענו לי: מרלוגים״

מהעיר הרחיב לוי לאזור כולו, ולתוכנית הגדולה ביותר שמתוכננת בו. תמ״א 75, המכונה ״שער המפרץ״, היא תוכנית מתאר ארצית למרחב מפרץ חיפה, שאמורה להוסיף לאזור עשרות אלפי יחידות דיור לצד מיליוני מטרים רבועים של שטחי תעסוקה, תעשייה ומסחר. לוי לא חוסך ממנה ביקורת.

״זו תוכנית פלסטר״, אמר. ״מגיעים אנשי תכנון שלא קשורים כאן לאזור. יצאו כבר עשרות מיליונים על מתכננים שאין לתכנון שלהם שום תוחלת, כי הם לא מחוברים למה שקורה כאן״.

לפני כשבועיים, סיפר, ישב עם הצוות הכלכלי של התוכנית ושאל שאלה אחת: מה בדיוק ימלא את שטחי התעסוקה העצומים האלה.

״שאלתי אותם את השאלה הכי פשוטה: בכל המיליון מטר הזה שאתם מדברים עליו על תעסוקה, מה יהיה?״ סיפר. ״תקשיבו מה ענו לי: יהיה כאן מרלוגים״.

הדמיית פרויקט המחצבה בנשר. לצד המגורים מתוכננים שטחי תעסוקה ומסחר. הדמיה: עיריית נשר

מרלוג הוא מרכז לוגיסטי, מחסן הפצה גדול. ההיגיון שהציגו לו, לדבריו, נשען על נמל חיפה: ״אמרו לי: ננצל את הנמל, נעשה מרלוגים״. בנקודה הזאת, אמר, המספרים מפסיקים להסתדר.

״אתם מדברים על 150 אלף יחידות דיור, חצי מיליון תושבים. איפה הם יעבדו? במתחם של מרלוגים עובדים ארבעה, חמישה אנשים. וזה לא הייטק״

״אני רוצה שתבינו את הפרספקטיבה, איך רואים מירושלים את האזור הזה״, אמר. לדעתו חיפה היא שצריכה להוביל שינוי כיוון: ״שכאן הולכים לגור אנשי הייטק, ושהאזור הזה יהיה אזור שמפתח את מדינת ישראל, ולא אזור שתומך לוגיסטית״.

״אנחנו כאילו הפכנו להיות חיל הלוגיסטיקה של מדינת ישראל״

את חוסר ההשקעה באזור הוא המחיש בהיעדר תשתיות. ״איזה פרויקט תשתיות אחרון אתה מכיר כאן באזור? אין כלום״, אמר. ״אולי המטרונית, שמצחיקה אותי עד היום, שעשו קו אוטובוס עם כביש בצבע אדום. אתה עובר את חדרה, אתה רואה מנופים, מחלפים, הכל. וזה צריך להשתנות כאן״.

פארק האגמים: 1,100 דונם

הפרויקט שהציג כמנוע המרכזי של העיר הוא פארק האגמים, שאותו הגדיר כשני דברים במקביל: ״5,000 יחידות דיור מצד אחד, ומהצד השני הפארק הכי גדול בצפון״.

הדמיית פארק האגמים המתוכנן, על רקע הכרמל ומפעל נשר. הדמיה: עיריית נשר

לפי הנתונים שמסר, מדובר בהשקעה שהגיעה ל-75 מיליון שקל, יחד עם הקרן לשיקום מחצבות ומשרד התיירות, על 1,100 דונם, עם אמפיתיאטרון, שביל אופניים וריצה ומתחם הכנה לצה״ל. ״לקחנו שטח שנגזל מהציבור לפני 150 שנה, ואנחנו מחזירים אותו ופותחים אותו חינם לציבור״, אמר.

הדמיית שכונת המגורים אגמי הכרמל, שתיבנה לצד הפארק. הדמיה: אבירם אדריכלים

לדבריו, קק״ל צפויה להצטרף כשותפה לניהול. ״אמרתי לו: לפיתוח אני אדאג, אני רוצה שותפות בניהול. אני רוצה שזה יהיה מיזם לאומי״. הטרקטורים, אמר, כבר בשטח: ״אני מאמין שתוך שנתיים הפארק ייפתח, ושכונת המגורים כבר תהיה בהיתרי בנייה״.

״זה עלינו״

לוי, יליד נשר שגם משפחת אביו התיישבה בעיר עם עלייתה ארצה, אמר שהוא מחובר אליה ״לאבנים, לשבילים, לכל דבר שקורה בעיר״. כשנשאל אם הוא אופטימי, סייג: ״דברים קורים, אתה רואה אותם זזים. האם אני אופטימי שהם יזוזו בסקיילים הרבה יותר גבוהים? לא. כי לשם כך צריך שינוי שיטת הממשל״.

הוא סיים מעבר לנדל״ן. ״בסוף אנחנו בונים מדינה. יש לנו מדינה צעירה, אנחנו עדיין בשלב הבנייה שלה״, אמר. ״הדור שלנו צריך לדאוג לילדים שלנו שירצו להמשיך לחיות פה, שיהיה להם טוב לחיות כאן. וזה עלינו״.

צפו בפרק המלא

לצפייה והאזנה בפלטפורמות נוספות: Spotify · Apple Podcasts

גילוי נאות: ״חזית הנדל״ן״ היא תוכנית של רשת AM1, המפעילה אתר זה.