תוספת של 25 מיליארד שקל לביטחון לפני הבחירות

חודשיים בלבד לפני הבחירות, הממשלה צפויה לאשר בשבוע הקרוב תוספת תקציבית חריגה למערכת הביטחון, לצורך רכש דחוף של אמצעי לחימה ותחמושת לצה״ל. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ סיכמו היום כי התוספת תגיע להיקף של עשרות מיליארדי שקלים, אך הסכום המדויק יגובש רק עד יום שני הקרוב.

גורם ממשלתי בכיר העריך כי מדובר בתוספת של כ-25 מיליארד שקל, שתעלה את תקציב הביטחון לשנת 2026 לכ-184 מיליארד שקל – זינוק של כ-100 מיליארד שקל בהשוואה לתקציב הביטחון בעת פרוץ מלחמת חרבות ברזל. ההחלטה צפויה להגיע לאישור הממשלה בישיבה מיוחדת יומיים אחרי שיוסכם הסכום הסופי.

מסלול אישורים מורכב בצל תקופת הבחירות

מכיוון שהעברת ההחלטה מתרחשת בתוך 90 הימים שקודמים לבחירות לכנסת, היא מחייבת את אישור היועצת המשפטית לממשלה, וכן מעבר בשלוש קריאות בכנסת. ההצבעות בוועדת הכספים ובמליאה טעונות גם את אישור ועדת ההסכמות, גוף המורכב מנציגי הקואליציה והאופוזיציה.

עם זאת, כאשר מדובר בתקציבים דחופים למערכת הביטחון, קיימת ציפייה ששני הצדדים יאשרו את הבקשה, שתנוסח על ידי ראש הממשלה כמענה ל״מטרות ביטחון שלא ניתן לדחותן״. גורמים באופוזיציה מתחו ביקורת על העיתוי, וטענו כי ניתן היה להמתין חודשיים נוספים, שכן הציוד הצבאי לא יסופק בכל מקרה בזמן הקרוב, ולדבריהם המהלך משרת בעיקר את נתניהו והקואליציה בעת מערכת הבחירות.

מהלך שני של הגדלה תוך שנה

תקציב הביטחון המקורי לשנת 2026 עמד באביב השנה על כ-112 מיליארד שקל בלבד, אך הוגדל כבר אז ב-31 מיליארד שקל לכ-143 מיליארד, ולאחר מכן בעוד 15 מיליארד שקל. התוספת החדשה, אם תאושר, תהיה הגדלה השלישית בתוך פחות משנה.

גורם בכיר באוצר ציין כי התוספת לא תחייב קיצוצים בתקציבי משרדי הממשלה ולא הטלת מיסים חדשים לפני הבחירות – צעדים שאסורים בתקופה זו מכל מקום. לדבריו, מצבו הנוכחי של תקציב המדינה, עם גירעון שנתי העומד על 3.3%, מאפשר לספוג את התוספת מבלי לנקוט בצעדי מימון מנגד בשלב הזה.

מי ישלם את החוב

בפועל, המשמעות היא פריצת מסגרת התקציב, מצב שהאוצר מעריך כי יחייב את הממשלה הבאה, שתכהן מסוף השנה, לבצע קיצוצים כואבים בתקציבי המשרדים ולהטיל מיסים חדשים – עקיפים כהעלאת המע״מ, וישירים כהגדלת מס ההכנסה וגביית מיסי נדל״ן נוספים.

כל תוספת של 2 מיליארד שקל למערכת הביטחון, ללא צעד מימון נגדי, מגדילה את הגירעון ב-0.1 נקודות אחוז. כך, תוספת של 26 מיליארד שקל תעלה את הגירעון בכ-1.3 נקודות אחוז לרמה של כ-4.6%, נמוך עדיין מהגירעון של 4.9% שאושר בתקציב 2026, אך משמעותי בהיקפו.

החשש מהורדת דירוג האשראי

לצד ההחלטה הנוכחית, נתניהו הודיע לאחרונה על כוונה להגדיל את תוכנית הרחבת תקציב הביטחון לעשור הקרוב מ-350 מיליארד שקל ל-400 מיליארד שקל. במשרד האוצר ובבנק ישראל הזהירו כי הגדלה כזו עשויה להקפיץ את יחס החוב לתוצר בישראל מ-59% שנרשם לפני מלחמת חרבות ברזל לכ-80%.

עלייה כזו מעלה חששות בקרב הרגולטורים הכלכליים מהורדה נוספת של דירוג האשראי של ישראל, מרמות A שאפיינו אותה בשנים האחרונות לכיוון דירוגים ברמת B. הורדת דירוג משמעה עלייה ברמות הריבית שתיאלץ ממשלת ישראל לשלם על הלוואות בשווקים הבינלאומיים, מה שעשוי לחייב גזירות כלכליות נוספות על האזרחים כבר בשנה הקרובה.