עדויות לוחמים: חוזרים למחדל שקדם ל-7 באוקטובר

כמעט שלוש שנים אחרי הטבח ב-7 באוקטובר, דוח מקיף שפרסם ארגון מועצת אוקטובר, המאגד משפחות שכולות ונפגעות מהאסון, מציג עדויות ומסמכים חדשים המצביעים על חזרה למנגנוני הכשל שקדמו לו. הדוח, שנחשפו ממנו קטעים ופורסמו חלקים ממנו לראשונה, מבוסס על עשרות שיחות עם לוחמים, תצפיתניות ובכירים לשעבר בצה״ל ובמערכת הביטחון, לצד תיעודים מהשטח מהחודשים האחרונים.

״אם גם היום מי שרואה סכנה מפחד לדבר, מדובר בכשל ביטחוני בפני עצמו״, נכתב בדוח. עורכיו מציגים שבע נורות אזהרה מרכזיות, ביניהן טענה כי הקונספציה שקדמה לאסון לא נעלמה אלא רק שינתה צורה, וכי חמאס טרם פורק מנשקו וממשיך לגייס כוח אדם, לייצר אמצעי לחימה ולבסס מחדש את מנגנוני השלטון שלו ברצועה.

חציית הקו הצהוב וניסיונות איסוף מודיעין

לפי הדוח, בעוד שבשנת 2023 ישראל פעלה מתוך הנחה שחמאס מורתע והאיום מנוהל בכוח צבאי, כיום ההתמודדות עם האיום מתבססת על הסדרים כמו הקו הצהוב והישענות על גורמים בינלאומיים. עורכי הדוח טוענים כי אנשי חמאס בוחנים את תגובת צה״ל ומזהים עיכובים במתן אישורי פעולה לכוחות בשטח.

לדברי המשפחות, בידיהן תיעודים מאוגוסט 2026 המראים חציית הקו הצהוב, ניסיונות איסוף מודיעין ואף הטמנת מטענים מעבר לקו. על פי דוח צבאי שנחשף באותו חודש, תועדו 14 הפרות ביממה אחת, כאשר 11 מהן סווגו כ״איום מתפתח על כוחותינו״. בדוח מצוטטים לוחמים שמתארים תחושה כי חמאס בוחן באופן שיטתי את הגבולות ואת אופני התגובה של צה״ל.

ידיים כבולות בשטח

קצין ולוחם מילואים המשרת בעזה, המכונה בדוח א׳, נמסר ממנו: ״אנחנו נמצאים מטרים ספורים מהאויב, רואים אותו בעיניים, והפקודות קושרות לנו את הידיים. במקום להכריע אנחנו מכילים. במקום לטפל בשורש הבעיה אנחנו ממשיכים לנהל את המחדל״. לוחם נוסף ביחידה מיוחדת, המכונה ד׳, סיפר כי מחבלים נצפים על הקו הצהוב בודקים את הכוחות ומטמינים חפצים בקרבתו, ״ולנו אסור לעשות כלום״.

לוחם נוסף, המכונה ג׳, תיאר תחושת תסכול דומה: ״הם מגיעים, מתקרבים, עוברים את הסימון, בוחנים אותנו ואוספים מודיעין. מה שהכי הורס אותנו מבפנים זה שאף אחד לא עושה עם זה כלום. התשובה מלמעלה היא שתיקה או פקודה להכיל את האירוע״.

מחסור בכוח אדם ופיקציה של הקו הצהוב

לוחם נוסף המשרת ברצועה הצביע על שחיקה חמורה בכוח האדם: ״אנחנו בסד״כ מינימלי, אנחנו מחפשים בנרות אנשים שיבואו להשלים חורים. הסבירו לנו שאם קורה אירוע אנחנו בעיה, ואם יקרו שני אירועים בשני יישובים אחד מהם יצטרך להסתדר לבד, לפחות לפרק זמן מסוים״. לדבריו, ״כל הזמן אומרים אל תדאגו, יש לנו את הקו הצהוב, אבל הוא פיקציה״.

הדוח מציין כי בחודשים האחרונים עלו שוב ושוב הצעות לצמצם את כוח המילואים המתגבר את מערכי ההגנה ביישובי הגבול. עורכיו מזכירים כי לאחר 7 באוקטובר, כיתות הכוננות והרבש״צים שימשו קו ההגנה הראשון במקומות רבים, ולכן כל ירידה בכוח הזמין מחייבת בחינה מחמירה במיוחד.

תצפיתניות ומשפחות שמתריעות ומושתקות

הדוח מקדיש התייחסות מיוחדת לעדויות תצפיתניות ובני משפחותיהן. חלק מחברי הארגון הם הורים לתצפיתניות שנפלו בקרב בנחל עוז ב-7 באוקטובר. אמה של תצפיתנית המשרתת כיום בגזרת עזה תיארה כי חמאס ״מבצע ניסיונות חוזרים ונשנים במטרה לבחון את התגובה הישראלית על ידי חציית הקו הצהוב״, וכי ״רק לאחר זמן רב מתקבל אישור לירי, ואז הם נעלמים לכמה שעות או ימים ועוברים לנסות במקום אחר״.

אם נוספת סיפרה: ״המחשבה שהיא יושבת שעות מול המסכים, רואה את הסכנה מתקרבת ומקבלת איומים והשתקות פשוט שוברת אותי מבפנים. איך זה הגיוני שמפקדים שאמורים לשמור עליה מפחידים אותה? ההיסטוריה חוזרת על עצמה מול העיניים שלי, והפעם זו הבת שלי שם״. אם של תצפיתנית לשעבר בגזרת החרמון אמרה כי לאורך שירות בתה הובטח לה שוב ושוב מעבר לבסיס עורפי, ״אבל זה לא קרה. הן ישבו על קו הגבול״. אם נוספת, של תצפיתנית לשעבר באזור יהודה ושומרון, סיפרה כי בתה ״ישבה בתצפית וקראה לכוח שאיחר להגיע, אם בכלל״, ולדבריה ויתרה על קורס מפקדים ״כי הבינה שאין טעם״.

אזהרות שהושתקו עד לרמות הגבוהות ביותר

הדוח מתייחס גם לעדויות בכירים לשעבר בצבא ובמערכת הביטחון, המצטטים כי לפני 7 באוקטובר התקבלו למעלה מעשר התרעות אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו, אולם לדברי המקור ״זה לא הזיז לו, הוא טען שאנחנו מגזימים״. עוד נמסר כי חלק מההתרעות מוקדו לחגי תשרי, כאשר מוצגת השאלה מה בפועל עשה הקבינט בנוגע לכך.