הקבינט אישר הכנסת מועצת השלום לעזה

הקבינט המדיני-ביטחוני אישר היום (ראשון) את השקת שלב הפיילוט של התוכנית להכנסת ״מועצת השלום״ לרצועת עזה. מדובר בצעד ראשון במהלך רחב יותר שנועד להשיב שירותים בסיסיים, סיוע הומניטרי ותשתיות אזרחיות לאזורים שאינם נתונים לשליטת חמאס. בדיון בקבינט תמך שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ במהלך, בעוד השר לביטחון פנים איתמר בן גביר התנגד לו.

על פי התוכנית שאושרה, השלב הראשון ייצא לדרך באזור רפיח, שם יוקמו מבנים זמניים למגורי תושבים פלסטינים לצד חידוש אספקת שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי. כל מי שיבקש להתגורר במתחמים יעבור הליך סינון ביטחוני קפדני, שנועד לוודא כי אינו משתייך לחמאס או לארגוני טרור אחרים.

אישור לכניסת כוח הייצוב הבינלאומי

במסגרת אותו דיון אישר הקבינט גם את הכנסת כוח הייצוב הבינלאומי (ISF) לרצועת עזה, כחלק מההיערכות ליישום התוכנית בשטח. גורם מדיני מסר כי האישור העקרוני לכניסת הכוח נקבע כבר בתוכנית עשרים הנקודות של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, שהובילה לשחרור כל החטופים.

לדברי אותו גורם, מדינת ישראל עומדת על העיקרון שצה״ל ימשיך להחזיק בקו הצהוב, ולא תהיה נסיגה כלשהי כל עוד חמאס לא יפורק כולו מנשקו והרצועה לא פורזה במלואה. הקבינט אישר גם מתן חסינות לכוח ה-ISF מכוח חוק ״חסינויות לארגונים בין-לאומיים״, כאשר הכוח יפעל בתיאום מלא עם צה״ל בשטחים שמעבר לקו הצהוב, מעבר לתחום שבשליטת הצבא.

אישור ישראלי פרטני לכל כוח

בפועל, כניסה של כל כוח מטעם ה-ISF תצריך אישור פרטני של ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ. לפי הגורם המדיני, הקבינט קבע כי ישראל היא זו שתחליט אילו מדינות יורשו לשלוח כוחות לשטח, כאשר מדובר רק במדינות שיש עמן הסכם שלום ושאינן פועלות נגד ישראל או נגד בכיריה בזירה הבינלאומית. בשלב זה, לדבריו, מדובר בכ-200 נציגים בלבד ממדינות ידידותיות, בהן אוגנדה ומרוקו.

ביקורת מתושבי העוטף

בעקבות ההחלטה, תנועת ״עתיד לעוטף״ מסרה תגובה ובה דרשה מענה מהממשלה. ״האם ההחלטה הזו הופכת את תושבי העוטף לבטוחים יותר? אם התשובה אינה חד-משמעית – אסור להתקדם״, נמסר מטעם התנועה.

לדברי התנועה, כל תהליך של שיקום, הסדרה או מהלך מדיני חייב להתחיל רק לאחר שחמאס חדל להיות איום צבאי ושלטוני על מדינת ישראל. בהודעה נכתב כי לא ייתכן לדבר על ״היום שאחרי״ כשעדיין אין ודאות שהאיום של ״אתמול״ הוסר, וכי תושבי העוטף אינם מסתפקים בהבטחות ואינם מוכנים לחזור למצב שהיה לפני ה-6 באוקטובר. התנועה הוסיפה כי כל מתווה עתידי חייב לכלול מנגנוני פיקוח ובקרה אפקטיביים שיבטיחו את חופש הפעולה הביטחוני של ישראל ויאפשרו זיהוי מוקדם של כל ניסיון להתעצמות מחודשת של גורמי טרור.

חלק ממהלך רחב לקראת היום שאחרי

התוכנית שאושרה היום מהווה חלק ממאמץ רחב יותר שמקדמים ישראל, ארצות הברית וגורמים בינלאומיים לקראת גיבוש מנגנון אזרחי חלופי לניהול החיים ברצועה באזורים שאינם תחת שליטת חמאס. בחודשים האחרונים מתקיימים מגעים לגיבוש מודלים שונים של מעורבות בינלאומית, החל מניהול שירותים אזרחיים ועד הצבת כוחות ייצוב שיסייעו בשמירה על הסדר והביטחון.

לפי גורמים המעורים בנושא, ראש הממשלה בנימין נתניהו דן בתוכנית כבר בשבוע שעבר בפגישה עם ניקולאי מלאדנוב, המשמש נציג בכיר של מועצת השלום, ועם אריה לייטסטון, מיועציו של הנשיא טראמפ. באותם דיונים עלה גם ההקשר האזורי הרחב יותר, כאשר גורמים מסרו כי טראמפ הורה לאחרונה לעצור את התקיפות היומיות נגד יעדים איראניים, ובהם באזור בנדר עבאס, במטרה לפנות מרחב לפעולה דיפלומטית. לפי אותם גורמים, המשמעות היא שגם תוכניות למהלך צבאי רחב יותר נמצאות כרגע בהמתנה, כל עוד נמשך הניסיון לקדם פתרון מדיני.