בנק ישראל השבית את רכישות הדולרים ביולי

בנק ישראל לא התערב בשוק המטבע החוץ בחודש יולי, כך עולה מהנתונים שפרסם הבנק. מדובר בשינוי מגמה בולט לעומת מאי ויוני, כשבשני החודשים הללו רכש הבנק המרכזי דולרים בהיקפים משמעותיים כדי לבלום את התחזקות השקל מול המטבע האמריקאי.

הסיבה לעצירת ההתערבות פשוטה: הלחץ על השקל התהפך. בעוד שבמאי וביוני השקל התחזק באופן ניכר מול הדולר, מה שהוביל את בנק ישראל להיכנס לשוק ולקנות מט״ח כדי למתן את הייסוף, ביולי המגמה התהפכה והשקל נחלש. כתוצאה מכך, שער הדולר-שקל נע בחודש האחרון סביב רמה של כ-3 שקלים לדולר, ולבנק המרכזי לא היה צורך להתערב.

למה בנק ישראל מתערב בשוק המט״ח

התערבות בנק ישראל בשוק המטבע החוץ נועדה בדרך כלל לרסן תנודות חדות מדי בשער החליפין, בין אם כלפי מעלה ובין אם כלפי מטה. שקל חזק מדי פוגע ביצואנים הישראלים, שכן הוא מייקר את המוצרים שלהם עבור לקוחות בחו״ל ומקטין את התחרותיות שלהם בשווקים בינלאומיים. מנגד, שקל חלש מדי מייקר יבוא ועלול להזין אינפלציה.

כאשר בנק ישראל רוכש דולרים, הוא למעשה מגדיל את הביקוש למטבע האמריקאי בשוק המקומי, מה שמכביד על התחזקות השקל ומסייע לשמור על שער חליפין תחרותי יותר עבור המשק. הכניסה החוזרת של הבנק לשוק במאי וביוני שיקפה חשש מפני ייסוף מהיר מדי של השקל, שעלול היה לפגוע בענפי היצוא.

יציבות יחסית בשער החליפין

העובדה שהדולר נע בחודש האחרון סביב 3 שקלים, ושבנק ישראל בחר שלא להתערב, מעידה על תקופה של יציבות יחסית בשוק המט״ח הישראלי. היעדר התערבות מצביע על כך שבבנק המרכזי מעריכים שהשוק פועל כרגע ללא צורך בהתאמות מלאכותיות מצדם.

עם זאת, ההיסטוריה הקרובה מראה כי שער החליפין של השקל נותר תנודתי, וכי בנק ישראל ממשיך לעקוב מקרוב אחר התפתחויות בשוק ומוכן להתערב מחדש במידת הצורך. השאלה שנותרת פתוחה היא האם החולשה שנרשמה בשקל ביולי היא מגמה זמנית או שינוי כיוון ארוך יותר, ואיך תגיב לכך המדיניות המוניטרית בחודשים הקרובים.